שיקום מבנים לאחר שריפה

אחרי שריפה, הבניין צריך קודם בדיקה של מהנדס, ורק אחר כך קבלן. אנחנו נכנסים כשהמהנדס קבע שאפשר לעבוד: מפנים, מנקים, מפרקים את מה שנפגע ומשקמים לפי התכנון שלו, כקבלן רשום. ובבניין ישן - שומרים כל פרט מקורי שעוד אפשר להציל.

שיקום מבנים לאחר שריפה הוא התהליך שמחזיר בניין שנפגע באש למצב בטוח ושמיש: בדיקה של השלד, ניקוי פיח ועשן, פירוק של חומרים שנשרפו או נספגו במי הכיבוי, תיקון המערכות ובנייה מחדש של מה שנהרס. הסדר קבוע: קודם בטיחות ובדיקה הנדסית, ורק אחרי שהמהנדס אישר - עבודה.

מה עושים בימים הראשונים אחרי שריפה בבניין?

לא נכנסים עד שגורם מוסמך אישר שזה בטוח, ומזמינים מהנדס רשום לבדיקת השלד. שריפה קטנה במטבח לא תמיד פוגעת בשלד, אבל גם אז בודקים את החשמל לפני שמחברים אותו. תקרה שנראית שלמה יכולה להסתיר ברזל שנחלש מהחום. בינתיים מתעדים, מגדרים ומחכים לבדיקה, ולא מנקים.

את הצילומים עושים לפני שמזיזים משהו: כל חדר, כל קיר שהושחר, התקרות, החלונות והרכוש שנפגע. התיעוד הזה ישמש את המהנדס, את חברת הביטוח ואת מי שמתמחר את העבודה, ואי אפשר לשחזר אותו אחרי שהניקוי התחיל.

גם המים של הכיבוי עושים נזק. הם נספגים בטיח, מתחת לריצוף ובתוך התקרות, ומגיעים לדירות שמתחת. בבניין משותף, שריפה בדירה אחת היא הרבה פעמים גם נזק רטיבות אצל השכנים, ולכן הבדיקה צריכה לכלול גם אותם.

מה שריפה עושה לבטון, לפלדה ולטיח?

חום גבוה מחליש את הברזל שבתוך הבטון, מפורר את שכבת הבטון שמגינה עליו וגורם לטיח להתנתק מהקיר. לא כל השחרה היא נזק לשלד, וחלק גדול מהפיח יורד בניקוי. בטון שהתקלף וחשף את הברזל הוא סימן מובהק לחום חזק. את ההבחנה עושה מהנדס, לפעמים בעזרת דגימות.

בבניינים ישנים בתל אביב יש עוד שכבה: קורות עץ בגגות רעפים, תקרות עץ, משקופים, דלתות ותריסים. עץ שנחרך רק על פניו אפשר לפעמים לשייף ולחזק. עץ שנשרף לעומק מאבד את החוזק שלו, ואז מחליפים אותו.

הפיח עצמו שמנוני ונדבק לכל משטח: קירות, תקרות, ובתוך צנרת ותעלות. אם צובעים מעליו בלי לנקות ולאטום קודם, הכתמים והריח חוזרים דרך הצבע.

מה בודקים בבניין אחרי שריפה, מה מצריך בדיקה מעמיקה, ומי מחליט
החלק בבנייןמה בודקיםסימן לבדיקה מעמיקהמי מחליט
שלד: עמודים, קורות, תקרותסדקים, התקלפות ושקיעהברזל חשוף או תקרה שנוטהמהנדס קונסטרוקציה
חשמלכבלים, לוח חשמל ושקעיםבידוד שנמס או לוח שהושחרחשמלאי בודק
מים וביובצנרת שנחשפה לחוםצינורות שהתעוותו או דולפיםאינסטלטור, לפי תכנון המהנדס
טיח וחיפויההידבקות לקירטיח חלול, מתנפח או נופלמהנדס וקבלן
עץ: גג, תקרות, נגרותעומק החריכהעץ שהתפחם לעומק או נסדקמהנדס, ובבניין לשימור גם אדריכל השימור
אסבסטלוחות גג, צנרת וחיפויים ישניםחומר סדוק או מתפוררסוקר אסבסט וקבלן אסבסט מורשה

צריך סקר אסבסט לפני שמשקמים אחרי שריפה?

בתל אביב-יפו, לפי העירייה, חובה לבצע סקר אסבסט לפני שיפוץ במבנה שנבנה עד סוף שנת 2000. לא בכל בניין ישן יש אסבסט, והוא מסוכן בעיקר כשהוא מתפורר ומשחרר סיבים. לוח גג שנסדק בחום, לדוגמה, עלול להתפורר בזמן הפירוק. את הבדיקה עושים לפני שמפרקים, ולא אחרי.

העירייה מבהירה שפירוק של מבני אסבסט נעשה רק בידי קבלנים שהוסמכו על ידי המשרד להגנת הסביבה, גם כשהשטח קטן מ-50 מ"ר. אם נמצא אסבסט, הפירוק שלו הוא שלב נפרד שמסתיים לפני שהשיקום מתחיל.

רוצים שנבוא לראות את הנזק?

כתבו שם וטלפון, ומייל אם נוח לכם. אם מהנדס כבר בדק את הבניין, נתחיל מהבדיקה שלו.

איך נראה שיקום אחרי שריפה, מהבדיקה ועד הגמר?

כל שלב מחכה לקודם. קיצור דרך כאן עולה ביוקר, בכסף ובבטיחות.

בדיקת בטיחות ושלד

מהנדס רשום בודק את השלד וקובע מה בטוח, מה צריך תמיכה זמנית ולאן אסור להיכנס. בלי האישור הזה לא מתחילים לעבוד.

תיעוד והערכת נזק

מצלמים ומפרטים את הנזק חדר אחר חדר, לפני שמנקים. על התיעוד הזה נשען התכנון, וממנו עובדים גם השמאי והמבטח.

פינוי, ייבוש וניקוי

מוציאים את מה שנשרף ואת מה שספג מים ואי אפשר להציל, מייבשים קירות ותקרות, ומנקים פיח מכל משטח שנשאר.

פירוק ותמיכה

מפרקים טיח, ריצוף ותקרות שנפגעו עד שמגיעים לחומר בריא, ומוסיפים תמיכות זמניות במקומות שהמהנדס קבע.

תיקון השלד והמערכות

מתקנים בטון וברזל לפי התכנון, ומחליפים חשמל, צנרת ואיטום שנפגעו. מה שמתגלה אחרי הפירוק חוזר קודם אל המהנדס.

בנייה מחדש וגמר

טיח, ריצוף, נגרות וצבע. בחדרים שהפיח הגיע אליהם אוטמים את הקירות לפני הצביעה, כדי שהכתמים והריח לא יחזרו. [חסר: תנאי האחריות של החברה על עבודות שיקום אחרי שריפה - מהלקוח]

מי מבצע את השיקום?

אנחנו חברה משפחתית שעובדת בבניינים ישנים מאז 1991, וקבלן רשום. רוב העבודה שלנו בתל אביב-יפו, בבניינים שנבנו לפני עשרות שנים. שם שריפה פוגעת בדיוק בחלקים שהכי קשה להחליף: תקרות וגגות עץ, דלתות ותריסים ישנים, טיח מקורי ומעקות.

שיקום מבנים משריפה הוא אחד השירותים שלנו, והוא נשען על אותה שיטה שאנחנו עובדים בה בשיקום ובשימור: קודם מבינים מה נפגע ומה אפשר להציל, ורק אחר כך מתקנים.

מתיק העבודות שלנו - שימור ושיפוץ

איך עובד הביטוח בשיקום אחרי שריפה?

את הכיסוי קובעות הפוליסה וחברת הביטוח, בדרך כלל אחרי ששמאי בדק את הנזק. לא כל נזק מכוסה, והתנאים משתנים מפוליסה לפוליסה. גם ביטוח המבנה של הבית המשותף וביטוח התכולה של דירה אחת מכסים דברים שונים. כדאי לקרוא את הפוליסה ולדבר עם סוכן הביטוח לפני שמתחילים לעבוד.

אנחנו לא נותנים ייעוץ ביטוחי ולא מייצגים מול חברת הביטוח. מה שאנחנו כן נותנים הוא הצעה מפורטת לפי סעיפים, שמתאימה לתיעוד ולבדיקת המהנדס, כך שקל להשוות אותה לשומה. על השאלה מה מגיע לכם - שמאי מטעמכם או עורך דין.

מה לתעד לפני שמתחילים לנקות?

הרשימה הזו עוזרת למהנדס, לשמאי ולקבלן, ואי אפשר להשלים אותה אחרי שהפיח כבר ירד:

אפשר להציל פרטים מקוריים אחרי שריפה?

לפעמים כן, וזה שווה בדיקה לפני שמפנים. פיח על טיח מקורי, על ריצוף או על מעקה ברזל יורד הרבה פעמים בניקוי זהיר. מה שנשרף לעומק כבר לא יחזור. מעקה שהושחר מנקים, וקורת עץ שהתפחמה מחליפים אחרי שמתעדים אותה. ההחלטה נעשית פרט אחר פרט, לפני הפינוי.

בבניין לשימור בתל אביב-יפו ההחלטה מה נשאר ומה מוחלף עוברת דרך אדריכל השימור, וכדאי לברר מראש מול מחלקת השימור בעירייה מה דורש תיאום. פרט מקורי שיצא עם הפסולת בשבוע הראשון קשה מאוד לשחזר אחר כך.

ספרו לנו מה נפגע

כתבו את הכתובת, מתי הייתה השריפה ואילו חלקים בבניין נפגעו. אם מהנדס כבר בדק, ציינו את זה.

מתי אתם לא צריכים אותנו

יש שלבים אחרי שריפה שבהם אנחנו לא הכתובת. עדיף לדעת את זה לפני שמתקשרים.

שאלות נפוצות

זה תלוי בעיקר בהיקף הנזק. חדר אחד שהושחר ונזקי מים בדירה שמתחת הם עבודה קצרה יחסית, ותקרה שנפגעה או מערכות שצריך להחליף בכל הבניין הם עבודה ארוכה בהרבה. מה שמאריך הוא בדרך כלל ההמתנה לבדיקות, לאישור הביטוח ולהחלטות של הדיירים. לוח זמנים אמיתי אפשר לתת רק אחרי בדיקת המהנדס.

רק אחרי שמהנדס אישר שהמבנה בטוח וחשמלאי בדק את החשמל. גם כשהשלד לא נפגע, פיח וריח עשן בדירה מקשים על הנשימה, בעיקר לילדים ולמבוגרים. ברוב המקרים עדיף לצאת לתקופת הניקוי והשיקום. בבניין משותף ההחלטה נוגעת גם לשכנים, כי העבודה כוללת לפעמים את חדר המדרגות ואת הדירות שמסביב.

ניקוי מסיר פיח, ריח ולכלוך ממשטחים שלא נפגעו באמת. שיקום מתקן את מה שנפגע: בטון וברזל שנחלשו, טיח שהתנתק, חשמל וצנרת שנשרפו, ועץ שהתפחם. בשריפה קטנה לפעמים מספיקים ניקוי וצבע. בשריפה גדולה הניקוי הוא רק השלב הראשון, והוא נעשה אחרי שהמהנדס קבע מה נשאר ומה יוצא.

זה תלוי בפוליסה. ביטוח המבנה של הבית המשותף, ביטוח המשכנתא וביטוח התכולה של הדירה מכסים דברים שונים, ולכל אחד תנאים משלו. את הכיסוי קובעת חברת הביטוח, בדרך כלל אחרי בדיקה של שמאי. כדאי לתעד את הנזק לפני הניקוי ולדבר עם סוכן הביטוח מוקדם. אנחנו לא נותנים ייעוץ ביטוחי.

כי אחרי שריפה השאלה הראשונה היא אם המבנה יציב, וזה תפקיד של מהנדס רשום. הוא קובע מה אפשר להשאיר, מה צריך תמיכה ומה מפרקים, ומתכנן את התיקונים. קבלן שמתחיל לתקן לפני הבדיקה מנחש, ואחרי שריפה ניחוש כזה עלול לעלות בבטיחות של מי שגר בבניין, וגם בכסף.

ריח עשן נשאר כשהפיח נכנס לטיח, לעץ, לבידוד ולתעלות, וצבע ישר מעליו לא פותר אותו. קודם מוציאים חומרים שספגו עשן ואי אפשר לנקות, אחר כך מנקים את המשטחים שנשארו, ורק אז אוטמים בצבע יסוד מתאים וצובעים. בבניין ישן בודקים גם את החללים שמאחורי תקרות ומשקופים.

מייבשים אותם מהר ובודקים לאן בדיוק הם הגיעו. מי הכיבוי נספגים בטיח, מתחת לריצוף ובתוך התקרות, ויכולים לגרום לעובש ולטיח מתנפח גם שבועות אחרי השריפה. בבניין משותף הם מגיעים לדירות שמתחת ולחדר המדרגות. לכן בודקים את כל האזור שנרטב, גם מחוץ לדירה שבה פרצה השריפה.

לרוב כן, כשהנזק נשאר בתוך הדירה. אבל שריפה פוגעת הרבה פעמים גם ברכוש המשותף: חדר המדרגות, הגג, החזית, והצנרת והחשמל המשותפים. את החלק הזה מתאמים עם נציגות הבית, ולפעמים גם מול ביטוח המבנה. כדאי שהמהנדס יבדוק מההתחלה גם את החלקים המשותפים, כדי שהעבודה תתוכנן פעם אחת.

בודקים שהוא קבלן רשום, שהוא עובד לפי תכנון של מהנדס ולא לפי הערכה בעין, ושההצעה שלו מפרטת כל סעיף: פינוי, ניקוי, פירוק, תיקון שלד, מערכות וגמר. שואלים מראש מה קורה כשמתגלה נזק נוסף אחרי הפירוק. ובבניין ישן כדאי לשאול גם איך הוא שומר על פרטים מקוריים שאפשר להציל.

יש לכם בניין שנפגע בשריפה?

כתבו את הכתובת, מה נפגע ומה כבר נבדק. אם יש חוות דעת של מהנדס או דוח של שמאי, ציינו את זה.