100%מצווי המבנה המסוכן שטיפלנו בהם הוסרו

בדיקת מבנה מסוכן

לפני שמתקנים משהו בבניין שנראה מסוכן, מישהו צריך לבדוק אותו ולכתוב מה מצא. את הבדיקה ההנדסית עושה מהנדס, והיא קובעת כמעט כל מה שקורה אחריה. כאן תמצאו מה בודקים, מי חותם ומה החלק של קבלן בשלב הזה.

בדיקת מבנה מסוכן היא בדיקה הנדסית של בניין, שקובעת אם יש בו ליקויים שעלולים לסכן את המחזיקים בו, את הציבור או את הנכסים הסמוכים, ומה צריך לתקן. בתל אביב-יפו יש שתי בדיקות כאלה: של מהנדס מטעם העירייה, שעליה נשענת ההכרזה, ושל מהנדס רשום מטעם הבעלים, שעליה נשען התיקון.

מי עושה בדיקת מבנה מסוכן?

מהנדס. כשהעירייה בודקת, זה מהנדס שהיא מינתה, ולפעמים מהנדס חיצוני שמהנדס העיר מחליט אם לאמץ את המלצתו. אחרי הודעה, הבעלים צריכים מהנדס רשום משלהם, לבדיקת יציבות של כל חלקי הבניין. להשגה, לדוגמה, נדרשת חוות דעת בכתב של מהנדס כזה. קבלן לא מחליף אף אחת מהבדיקות האלה.

לפי נוהל העירייה, בדיקת שטח אחרי פנייה נעשית לפי הדחיפות, ולא יאוחר משבעה ימים. המהנדס שבדק מגיש חוות דעת לראש העירייה בתוך 24 שעות, והעירייה מחליטה אם להוציא הודעה ומה צריך לתקן בה.

לפני שהמהנדס מטעמכם מגיע, כדאי להכין את מה שיש: ההודעה מהעירייה אם הגיעה, תמונות של הליקוי מתקופות שונות, תוכניות ישנות של הבניין אם נשמרו, ומידע על שיפוצים שנעשו בו. כדאי גם לדאוג לגישה לגג, למרפסות ולחדר המדרגות, כדי שהבדיקה תכסה את כל חלקי הבניין.

המהנדס של העירייה רשאי גם לדרוש מבעל הבניין לערוך בדיקה בעצמו ולהגיש לו את התוצאות, בתוך זמן שהוא קובע. במקרה כזה הבדיקה של המהנדס מטעמכם היא חלק מהתיק כבר מההתחלה.

מתי כדאי להזמין בדיקה, עוד לפני שיש הודעה?

כשרואים סימן שחלק מהבניין עלול ליפול או לזוז: טיח שמתנפח, בטון שמתפורר וברזל שנחשף, סדק שמתרחב, מרפסת או רצפה שנוטות. לא כל סדק מעיד על סכנה, ורבים מהם שטחיים. למשל, סדק דק בטיח שונה מאוד מסדק אלכסוני שחוצה עמוד. לכן את ההבחנה משאירים למהנדס.

יש לזה גם צד משפטי. לפי חוק העזר של תל אביב-יפו, בעל בניין שיש לו יסוד סביר לחשוב שהבניין עלול לסכן חייב להודיע על כך מיד לעירייה ולבקש בדיקה. תושב שמבחין בבעיה בבניין אחר יכול לדווח באפליקציית 106 פלוס, בטופס מקוון או בפנייה ישירה עם תמונות.

יש גם סימנים פחות בולטים: שקע ברצפה של דירה או של מרפסת, דלת או חלון שפתאום נתקעים במשקוף, או נזילה של ביוב או של מים מתחת לבניין, שעלולה לפגוע ביסודות. כל אחד מהם לבד לא אומר שהבניין מסוכן, אבל הוא סיבה טובה לבקש ממהנדס להסתכל.

עוד מצב שמצדיק בדיקה: עבודה שנעשתה בבניין, כמו פתיחת קיר או חפירה, ואחריה הופיעו סדקים או נפל חיפוי. חוק העזר מאפשר לעירייה לעצור עבודה שמבוצעת באופן מסוכן, ומהנדס רשאי להורות על הפסקה מיידית.

מה המהנדס בודק בבניין?

רשימה כללית. כל מהנדס קובע לפי הבניין מה נכנס לבדיקה ומה לא:

שתי בדיקות של מבנה מסוכן בתל אביב-יפו: הבדיקה של העירייה והבדיקה של המהנדס מטעם הבעלים
השאלההבדיקה של העירייההבדיקה של המהנדס מטעם הבעלים
מי בודקמהנדס שהעירייה מינתה, או מהנדס חיצוני מטעמהמהנדס רשום שהבעלים בחרו
מתיאחרי פנייה, בסקר של העירייה או בביקורת חוזרתמיד אחרי ההודעה, או ביוזמת הבעלים כשיש חשש
מה יוצא ממנהחוות דעת, ועליה נשענת ההודעה לבעליםבדיקת יציבות, תכנון ולוח זמנים לעבודות
מי פועל לפיההעירייה, שמחליטה אם להכריז ומה לדרושהבעלים, שמבצעים דרך קבלן רשום בפיקוח המהנדס
בסוף התהליךביקורת בשטח לפני סגירת התיקאישור בכתב שהליקויים תוקנו

ומה החלק של קבלן בשלב הבדיקה?

את הבדיקה ההנדסית עושה מהנדס, לא קבלן. אנחנו קבלן רשום, ובתיק של מבנה מסוכן אנחנו מבצעים את התיקונים לפי מה שהמהנדס מטעם הבניין קבע, ובפיקוחו. אנחנו לא קובעים אם בניין מסוכן, לא כותבים חוות דעת ולא חותמים על אישורים.

מה שקבלן כן יכול להוסיף בשלב הזה הוא מבט של מי שיבצע את העבודה: מה ידרוש פיגום, איפה צפויות הפתעות מתחת לטיח, ומה הסדר ההגיוני של העבודות.

אנחנו חברה משפחתית לשימור ולשחזור של בניינים היסטוריים מאז 1991, ורוב הפרויקטים שלנו נמצאים בתל אביב-יפו.

מתיק העבודות שלנו - שימור ושיפוץ

יש בבניין משהו שמדאיג אתכם?

השאירו שם וטלפון, ומייל אם נוח לכם, ונחזור אליכם. אם כבר יש בדיקה של מהנדס או הודעה מהעירייה, ציינו את זה.

מה זה אישור מבנה לא מסוכן, ומי נותן אותו?

במקורות הרשמיים של עיריית תל אביב-יפו לא מצאנו מסמך בשם הזה. מה שקיים הוא חוות דעת בכתב של מהנדס רשום על מצב הבניין, ובבניין שכבר הוכרז, אישור של המהנדס מטעם הבעלים שהליקויים תוקנו. כך, לסגירת תיק העירייה בודקת את האישור ומבקרת בשטח. שאלו מראש מי דורש את האישור, ובאיזה נוסח.

אישור מבנה מסוכן, במובן של קביעה רשמית שהבניין מסוכן, נותנת רק העירייה: ההודעה יוצאת מטעם ראש העירייה, על סמך חוות דעת של מהנדס שהיא מינתה. חוות דעת של מהנדס פרטי לא הופכת בניין למסוכן, ולא מבטלת לבדה הודעה שכבר יצאה. היא יכולה לשמש בסיס להשגה, או לאישור שהתיקונים בוצעו.

מי שרוצה לדעת אם על כתובת מסוימת יש תיק פעיל יכול לבדוק ברשימת המבנים המסוכנים שהעירייה מפרסמת באתר, עם הכתובת, הסעיף ומצב הטיפול. כתובת שלא מופיעה ברשימה עדיין לא אומרת שהבניין נבדק ונמצא תקין, אלא שאין עליו כרגע תיק פעיל, וזה הכול.

מה קורה אחרי הבדיקה?

תלוי מה המהנדס מצא, ואם כבר יש הודעה מהעירייה.

לא נמצאה סכנה

המהנדס מתעד את מה שבדק ואת מה שכדאי לעקוב אחריו. שמרו את חוות הדעת בתיק של הבית, יחד עם תמונות מיום הבדיקה.

נמצאו ליקויים, ואין הודעה

המהנדס מגדיר מה דחוף ומה יכול לחכות. מי שיש לו יסוד סביר לחשוב שהבניין עלול לסכן חייב להודיע לעירייה ולבקש בדיקה.

יש הודעה, ואתם מסכימים איתה

המהנדס מכין את התכנון ואת לוח הזמנים, ומתחילים בהיתרים, בבטיחות ובבחירה של קבלן רשום.

יש הודעה, ואתם חולקים עליה

השגה בפני מהנדס העירייה בתוך 10 ימים, עם חוות דעת בכתב של המהנדס מטעמכם. אם הוא משתכנע, הוא ממליץ לבטל את ההודעה או לתקן אותה.

אחרי התיקונים

המהנדס בודק שוב ומאשר בכתב שהליקויים תוקנו, והעירייה מבקרת בבניין לפני שהיא סוגרת את התיק.

מתי אתם לא צריכים אותנו

יש מצבים שבהם אנחנו פשוט לא הכתובת לבדיקה:

שאלות נפוצות

אין מחיר אחד. העלות של בדיקה בידי מהנדס פרטי תלויה בגודל הבניין, בגישה לחלקים שלו, בצורך לפתוח טיח במקומות מסוימים ובהיקף חוות הדעת שנדרשת. חוק העזר של תל אביב-יפו מסמיך את העירייה לגבות אגרה על בדיקת מהנדס ממי שמבקש אותה, אבל לפי מבקר המדינה היא לא גבתה אותה בזמן הביקורת.

לפי נוהל העירייה, בדיקת השטח נעשית לפי הדחיפות, ולא יאוחר משבעה ימים מהפנייה. לפי דוח מבקר המדינה, בשנים 2015 עד יוני 2021 הממוצע בתל אביב-יפו היה חמישה ימים, ומיעוט קטן של מבנים נבדקו אחרי יותר מחודשיים. אחרי הבדיקה המהנדס מגיש חוות דעת לראש העירייה בתוך 24 שעות.

לא מצאנו במקורות הרשמיים של עיריית תל אביב-יפו שירות או מסמך בשם הזה. אפשר לבדוק ברשימה שהעירייה מפרסמת אם על הכתובת יש תיק פעיל, ואפשר לבקש ממהנדס רשום חוות דעת בכתב על מצב הבניין. אם גוף מסוים דורש מכם אישור כזה, שאלו אותו איזה מסמך בדיוק הוא מבקש.

מגישים השגה. מי שנפגע מהודעה לפי סעיף 3 או 4 רשאי להשיג בפני מהנדס העירייה בתוך 10 ימים מהיום שנודע לו עליה, בצירוף חוות דעת בכתב של מהנדס רשום. אם מהנדס העירייה משתכנע, הוא ממליץ לבטל את ההודעה או לתקן אותה. על צו בסכנה מיידית אין זכות השגה לפי חוק העזר.

עיריית תל אביב-יפו מקבלת דיווחים באפליקציית 106 פלוס, בטופס מקוון של המחלקה לפיקוח על הבנייה, או בפנייה ישירה עם הכתובת, תיאור קצר ותמונות. אחרי הדיווח העירייה בודקת ומחליטה אם להוציא הודעה ומה צריך לתקן. אם חלקים כבר נופלים, מרחיקים אנשים מהמקום ומגדרים את האזור עוד לפני שמדווחים.

לא תמיד. חלק מהליקויים נראים בעין, כמו ברזל חשוף או טיח מתנפח. כשהמהנדס חושד בנזק מתחת לפני השטח, הוא עשוי לבקש פתיחה מקומית, למשל בתקרת מרפסת, כדי לראות את מצב הברזל. את ההחלטה מה לפתוח ואיפה מקבל המהנדס, והיא נכנסת לחוות הדעת שלו, יחד עם מה שנמצא בפתיחה.

הבעלים, ובבית משותף בדרך כלל נציגות הבית, לפי ההחלטות שהתקבלו בבניין. המהנדס צריך להיות מהנדס כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים. בסוף התהליך יחידת המבנים המסוכנים בודקת שהמהנדס שחתם על האישור רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ולכן כדאי לוודא את זה כבר כשבוחרים אותו, ולא לגלות בסוף שהאישור לא מתקבל.

כן. בסוף העבודה המהנדס מטעם הבעלים בודק שוב ומאשר בכתב שהליקויים תוקנו, ואחרי זה יחידת המבנים המסוכנים של העירייה בודקת את האישור ומבקרת בבניין כדי לראות שהעבודות בוצעו בפועל. רק אחרי הביקורת הזו התיק נסגר. לכן נוח שאת הבדיקה הראשונה ואת האחרונה עושה אותו מהנדס, שמכיר את הבניין.

את הבדיקה ההנדסית עושה מהנדס רשום, ואנחנו לא מחליפים אותו. אנחנו קבלן רשום שמבצע את התיקונים לפי הוראות המהנדס ובפיקוחו, עד שהוא יכול לאשר בכתב שהליקויים תוקנו. אם כבר יש לכם בדיקה של מהנדס או הודעה מהעירייה, השאירו פרטים ונחזור אליכם לגבי שלב התיקונים, אחרי שנראה מה המהנדס כתב.

ספרו לנו מה מצאתם בבניין

כתבו את הכתובת ומה ראיתם: סדקים, טיח שנופל או מרפסת שמתפוררת. אם כבר יש בדיקה של מהנדס או הודעה מהעירייה, ציינו את זה.