100%מצווי המבנה המסוכן שטיפלנו בהם הוסרו

שיקום מבנים מסוכנים

כשהעירייה או המהנדס מצאו בבניין ליקוי מסוכן, מישהו צריך לתקן אותו בפועל: להסיר את הבטון הרופף, לטפל בברזל, להחזיר מרפסת לעבודה. את זה אנחנו עושים בתל אביב-יפו, כקבלן רשום, לפי הוראות המהנדס מטעם הבניין ובפיקוחו.

השאירו פרטים
052-890-9202

שיקום מבנים מסוכנים הוא ביצוע התיקונים שמסירים מבניין את הסכנה שנמצאה בו: טיפול בבטון ובברזל שנפגעו, תיקון מרפסות, קירות וטיח רופף, וכל עבודה אחרת שהמהנדס הגדיר. בשונה משיקום רגיל, ההיקף והמועד לא נקבעים כאן לפי רצון הבעלים, אלא לפי ההודעה של העירייה ולפי הבדיקה של המהנדס מטעם הבניין.

במה שיקום מבנה מסוכן שונה משיקום של בניין ישן?

בשיקום מבנה מסוכן יש מסמך שקובע את ההיקף ואת המועד: ההודעה של העירייה, ולצידה בדיקת היציבות של המהנדס מטעם הבעלים. בשיקום רגיל הבעלים מחליטים מה לתקן ומתי. מרפסת סדוקה שמופיעה בהודעה, לדוגמה, חייבת להיות מתוקנת עד המועד שנכתב בה. לכן את לוח העבודה בונים לפי ההודעה.

יש עוד שלושה הבדלים. בסוף העבודה המהנדס מאשר בכתב שהליקויים תוקנו, והעירייה בודקת את האישור ומבקרת בבניין. עד סוף העבודות הבעלים חייבים באמצעי בטיחות לציבור, כמו שלטי אזהרה וגידור. וההודעה לא פוטרת מהיתר: עבודות בנייה במסגרת הדרישה מחייבות היתר לפי חוק התכנון והבנייה.

שיפוץ מבנה מסוכן הוא לפעמים גם הזדמנות לעשות בבניין יותר ממה שנדרש. זה לגיטימי, אבל לסגירת התיק בעירייה צריך רק את מה שפורט בהודעה. לכן כדאי להפריד בהצעה בין מה שחובה לבין מה שבחרתם להוסיף.

אילו ליקויים מתקנים בשיקום מבנים מסוכנים?

רוב העבודה היא בחלקים שעלולים ליפול: טיח רופף, אריחים ממרפסות, בטון שמתפורר וברזל חלוד שנחשף בתוכו. בחלק מהבניינים הבעיה עמוקה יותר, בעמודים, בקורות או ביסודות, ואז נדרש תכנון של חיזוק. למשל, תקרת מרפסת שהברזל בה התנפח ושבר את הבטון. את ההיקף קובע המהנדס, לא הקבלן.

בבניינים ישנים בתל אביב חוזר אותו תהליך. הברזל בתוך הבטון מחליד, מתנפח ושובר את הבטון שסביבו, והבטון נופל בחתיכות. כשהנזק מקומי, מסירים את הבטון הרופף, מנקים את הברזל, מגנים עליו ומשלימים את הבטון. כשהברזל איבד חלק גדול מעוביו, המהנדס עלול לקבוע שצריך להחליף את האלמנט כולו.

ההגדרה של "בניין" בחוק העזר של תל אביב-יפו רחבה: היא כוללת יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב, בליטה, גדר וקיר תומך. כלומר גם גדר רופפת בחזית או כרכוב סדוק יכולים להיות חלק מההודעה, גם כשהשלד עצמו תקין.

ליקויים נפוצים בהודעה על מבנה מסוכן: מה בדרך כלל עושים בהם, ומי מחליט על השיטה
הליקוימה בדרך כלל עושיםמי מחליט על השיטה
טיח רופף או מתנפח בחזיתמסירים את מה שלא צמוד לקיר ומטייחים מחדשהמהנדס. בבניין לשימור גם אדריכל השימור
אריחים שנופלים ממרפסותמפרקים את הרופפים, בודקים את התשתית ומדביקים או מחליפיםהמהנדס, לפי מצב התשתית שמתחת
בטון מתפורר וברזל חלודמסירים בטון רופף, מנקים ומגנים על הברזל ומשלימים בטוןהמהנדס, לפי עומק הנזק
מרפסת שנוטה או שהברזל בה נאכלחיזוק, או פירוק ובנייה מחדשהמהנדס, בתכנון מפורט
סדקים בעמודים, בקורות או ביסודותתכנון חיזוק וביצוע לפיומהנדס קונסטרוקציה
כרכוב, בליטה או גדר רופפיםייצוב במקום או פירוק מבוקרהמהנדס. בבניין לשימור גם אדריכל השימור

מה צריך להיות מוכן לפני שהפיגום עולה?

רשימה לוועד הבית. חלק מהסעיפים הם של המהנדס, חלק של הדיירים וחלק של הקבלן:

  • בדיקת יציבות בכתב של מהנדס רשום מטעם הבעלים
  • תכנון התיקונים ולוח זמנים שהמהנדס קבע
  • היתר, אם העבודה דורשת אותו
  • אישור מהעירייה לשימוש במדרכה, עם ההודעה מצורפת לבקשה
  • החלטה של הדיירים לפי התקנון, ותוכנית מימון
  • הסכם עם הקבלן שמפרט כל סעיף בהודעה, את תנאי התשלום ואת מי שאחראי לגידור ולשלטים

מי מבצע את העבודה, ומה החלק שלנו?

אנחנו חברה משפחתית שעובדת בבניינים היסטוריים מאז 1991, וקבלן רשום. 27 מתוך 36 הפרויקטים בתיק העבודות שלנו נמצאים בתל אביב-יפו.

בשיקום מבנה מסוכן החלק שלנו הוא הביצוע: פיגום והגנה, פירוק של מה שרופף, תיקון הבטון, הברזל, הטיח והמרפסות, לפי הוראות המהנדס מטעם הבניין ובפיקוחו. אנחנו עובדים איתו עד שהוא יכול לאשר בכתב שהליקויים תוקנו. את הקביעה אם הבניין מסוכן, ואת ההחלטה לסגור את התיק, משאירים למהנדס ולעירייה.

כשהשיקום נעשה בעקבות הודעה מהעירייה, התנאי שלנו פשוט: משלמים לנו רק בסוף, ורק אם הצו הוסר.

מתיק העבודות שלנו - שימור ושיפוץ

אלנבי 19
בית האסמים
שיקום מבנה של בית הספר תלפיות

יש לכם הודעה עם רשימת תיקונים?

השאירו שם וטלפון, ומייל אם נוח לכם. נחזור אליכם ונבקש לראות את ההודעה ואת בדיקת המהנדס.

איך נראה שיפוץ מבנה מסוכן בשטח?

מהבדיקה ועד האישור, ומי אחראי לכל שלב.

בדיקת יציבות

מהנדס רשום מטעם הבעלים בודק את כל חלקי הבניין. בלי הבדיקה הזו אין על מה לתמחר.

תכנון ולוח זמנים

המהנדס מגדיר מה מתקנים ואיך, וקובע לוח זמנים. אם המועד שבהודעה מוקדם יותר, חל המועד שבהודעה.

הצעה לפי סעיפים

כל פריט בהודעה ובתכנון מתומחר בנפרד, כדי שיהיה ברור מה נדרש לסגירת התיק ומה נוסף לבקשתכם.

היתרים והגנה

היתר כשהוא נדרש, אישור מהעירייה לפיגום על המדרכה, ואז פיגום, רשתות, גידור ושלטי אזהרה.

ביצוע בפיקוח

פירוק של מה שרופף, תיקון ובנייה מחדש לפי התכנון. מה שמתגלה מתחת לטיח חוזר קודם אל המהנדס, ורק אחר כך ממשיכים.

אישור ומסירה

המהנדס בודק ומאשר בכתב שהליקויים תוקנו, והעירייה בודקת את האישור ומבקרת בבניין לפני שהיא סוגרת את התיק.

כדאי לחבר את התיקון לשיפוץ של כל הבניין?

לפעמים כן. שיפוץ בניין מסוכן שכולל גם את שאר החזית או את חדר המדרגות חוסך פיגום שני והיערכות כפולה. אבל עבודה נוספת היא החלטה של הדיירים, והיא לא תנאי לסגירת התיק. פיגום שכבר עומד בשביל המרפסות יכול לשמש גם לצביעת החזית. כדאי לבקש הצעה שמפרידה בין החובה לתוספת.

כשהתיקון כולל שיפוץ חזית מקיף, כדאי לבדוק את הסיוע של עזרה ובצרון, החברה שדרכה העירייה מסייעת בשיפוץ חזיתות. לפי מבקר המדינה, בעלי מבנים מסוכנים יכולים ליהנות מהסיוע אם במסגרת התיקון הם משפצים את החזית באופן מקיף, והוא כולל הלוואות ללא ריבית.

בבניין לשימור כדאי לתכנן מראש גם את הפרטים שלא נכללו בהודעה. בתל אביב-יפו יש כ-2,000 מבנים לשימור, ובהם מעקה, כרכוב או טיח מקורי שנפגעו בזמן העבודה קשה מאוד להחזיר. תיאום עם מחלקת השימור בעירייה לפני שמתחילים חוסך הפתעות באמצע.

ומה אם באמצע העבודה מתגלה ליקוי שלא הופיע בהודעה?

עוצרים באותו מקום ומזמינים את המהנדס. אם הליקוי מסוכן, הוא נכנס לתכנון גם בלי שהופיע בהודעה, כי החובה של בעל בניין היא להחזיק אותו במצב שלא מסכן אף אחד. אם לא, מחליטים עליו בנפרד. מקרה נפוץ: ברזל חלוד שנחשף מתחת לטיח של מרפסת שכנה. לכן מסכמים מראש איך מתמחרים תוספות.

בבניין ישן זה קורה לא מעט, כי חלק מהנזק מסתתר מאחורי שכבות טיח וצבע שנוספו לאורך השנים. הצעה מסודרת מגדירה מראש מי מחליט על תוספת, איך היא מתומחרת ומתי היא נכנסת ללוח הזמנים. כך התוספת לא עוצרת את העבודה, ולא מפתיעה את הדיירים בסוף.

מתי אתם לא צריכים אותנו

יש מקרים שבהם אנחנו לא הקבלן הנכון, או שעוד מוקדם להתקשר אלינו:

  • עוד אין בדיקת יציבות של מהנדס. בלי בדיקה אין תכנון, ובלי תכנון כל הצעה היא ניחוש
  • המהנדס קבע שהבניין צריך להיהרס, או שהעירייה הוציאה צו הריסה. זה כבר לא שיקום
  • נשאר תיקון קטן ומוגדר אחד, ויש לכם קבלן רשום שהמהנדס כבר מכיר. אין סיבה להחליף אותו
  • הבעיה בתוך דירה אחת, כמו נזילה מצינור או סדק בקיר פנימי שהמהנדס קבע שאינו מסוכן. בזה מטפל בעל מקצוע אחר

שאלות נפוצות

השיקום הוא העבודה: תיקון הליקויים שפורטו בהודעה, לפי הוראות המהנדס ובפיקוחו. הסרת הצו היא סגירת התיק בעירייה, אחרי שהמהנדס מטעם הבעלים אישר בכתב שהליקויים תוקנו והעירייה ביקרה בבניין. בלי שיקום אין הסרה, אבל ההחלטה לסגור את התיק היא של העירייה, לא של הקבלן ולא של הדיירים.

אין מחיר אחד, ואנחנו לא נוקבים בסכום לפני שראינו את ההודעה ואת בדיקת המהנדס. המחיר תלוי במספר הליקויים ובעומק שלהם, בגובה העבודה ובצורך בפיגום, בחומרים, בהיתרים, ובשאלה אם יש בבניין פרטים מקוריים שצריך לשמור. הצעה רצינית מתמחרת כל סעיף בהודעה בנפרד, כך שאפשר להשוות בין קבלנים.

המועד לביצוע כתוב בהודעה, והמהנדס יכול לקבוע לוח זמנים מוקדם יותר. בתוך המסגרת הזו המשך תלוי בהיקף הנזק, בהיתרים הנדרשים ובמהירות שבה הדיירים מחליטים ומממנים. אחרי הביצוע מגיעים אישור המהנדס וביקורת של העירייה, ואת הקצב של השלב הזה קובעת העירייה. לוח זמנים אמיתי אפשר לתת רק אחרי בדיקת המהנדס.

ברוב המקרים כן, כשהעבודה נעשית על החזית, על המרפסות או על חלקים משותפים. כשהסכנה ממשית או כשהשלד עצמו נחלש, המהנדס או העירייה עלולים לקבוע שצריך לפנות דירות, או את כל הבניין, לתקופת העבודה. זו החלטה בטיחותית, ומקבלים אותה לפני שמתחילים. בינתיים חובה לשמור על הציבור עם גידור ושלטי אזהרה.

בכל תל אביב-יפו. חוק העזר למבנים מסוכנים חל על כל מרחב התכנון של העירייה, ולכן התהליך זהה בצפון העיר, במרכז, בדרום וביפו. רוב העבודה שלנו נמצאת בעיר: 27 מתוך 36 הפרויקטים בתיק העבודות שלנו הם בתל אביב-יפו, רובם בבניינים ישנים ובבניינים לשימור. מול העירייה, את כל התיקים בעיר מנהלת יחידה אחת למבנים מסוכנים.

מבחינת החוק כלום: חוק העזר של תל אביב-יפו חל גם ביפו, וההודעה, הבדיקה והביקורת זהות. ההבדל הוא בבניין עצמו. בבניין ישן בוחרים חומרי תיקון שמתאימים לחומר הקיים, ובבניין לשימור מתאמים את העבודה עם מחלקת השימור בעירייה. בתיק העבודות שלנו כמה בניינים ביפו, ביניהם בית הדין השרעי וכנסיית סנט פטרוס.

מהנדס רשום, או הנדסאי בניין במקומו. לפי ההנחיות של עיריית תל אביב-יפו, מי שקיבל הודעה צריך לפעול לפי הממצאים, ההנחיות והפיקוח של המהנדס שערך את בדיקת היציבות. הקבלן מבצע, והמהנדס מנחה ובודק. בסוף הוא גם זה שמאשר בכתב שהליקויים תוקנו, והעירייה מבקרת בבניין לפני שהיא סוגרת את התיק.

כשהתיקון כולל עבודות בנייה, כן. העירייה מבהירה שעבודות בנייה שמבוצעות כדי לעמוד בדרישה מחייבות היתר לפי חוק התכנון והבנייה, ושיפוץ חזית דורש היתר לפי חוק העזר לשיפוץ חזיתות. ההודעה עצמה לא פוטרת מהיתר. חלק מהעבודות פטורות בתקנות, ולכן בודקים את זה עם המהנדס לפני שמתחילים.

בודקים שהוא קבלן רשום, כי העירייה דורשת את זה בעבודות להסרת הסכנה. שואלים אם הוא עובד לפי הוראות מהנדס ובפיקוחו, ומבקשים הצעה שמתייחסת לכל סעיף בהודעה בנפרד. כדאי גם לשאול מתי משלמים לו, מי אחראי לגידור ולבטיחות עד הסוף, ואם יש לו פרויקטים בבניינים ישנים שאפשר לראות.

מקורות

  1. חוק עזר לתל-אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001 - הנוסח באתר עיריית תל אביב-יפו (נבדק 2026-09-30)
  2. עיריית תל אביב-יפו - מבנים מסוכנים בעיר, כולל הנחיות לביצוע עבודות בחירום (נבדק 2026-09-30)
  3. מבקר המדינה - דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2022: טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים (נבדק 2026-09-30)
  4. עיריית תל אביב-יפו - שימור מבנים (נבדק 2026-09-30)

שלחו לנו את רשימת התיקונים

כתבו את כתובת הבניין ואת מספר הסעיף בהודעה. אם כבר יש בדיקה של מהנדס, ציינו את זה.

שירותים קשורים

מבנה מסוכן - מה עושים כשהבניין מקבל צו
הסרת צו מבנה מסוכן - משלמים רק בסוף, ורק אם הצו הוסר
בדיקת מבנה מסוכן