100%מצווי המבנה המסוכן שטיפלנו בהם הוסרו
מבנה מסוכן - מה עושים כשהבניין מקבל צו
הודעה מהעירייה על מבנה מסוכן מפרטת מה צריך לתקן ועד מתי. כאן תמצאו מה כתוב בה, מי מחליט בכל שלב ומה עושים כבר מחר בבוקר. אנחנו קבלן רשום שמבצע את התיקונים בתל אביב-יפו, לפי הוראות המהנדס מטעם הבניין ובפיקוחו.
מבנה מסוכן הוא בניין שהעירייה קבעה, על סמך חוות דעת של מהנדס מטעמה, שהוא עלול לסכן את המחזיקים בו, את הציבור או את הנכסים הסמוכים. בלשון העירייה מדובר בליקויים כמו טיח רופף, מרפסות שנופלים מהן אריחים או חלקי בטון שעלולים ליפול. ההכרזה מגיעה לבעלים כהודעה בכתב, שמפרטת אילו עבודות לבצע, באיזה אופן ועד מתי.
מי מכריז על מבנה מסוכן, ועל סמך מה?
הכרזה על מבנה מסוכן יוצאת מטעם ראש העירייה, על סמך חוות דעת של מהנדס שהעירייה מינתה, ובפועל חותם עליה מנהל היחידה למבנים מסוכנים או ממלא מקומו. קריטריונים פומביים ומפורטים לכך אין. דיווח של שכן באפליקציה, לדוגמה, מוביל לבדיקת שטח. ולכן מה שקובע בסוף הוא ההודעה עצמה.
הבדיקה יכולה להתחיל מכמה כיוונים. תושב מדווח על חשד באפליקציית 106 פלוס, בטופס מקוון או בפנייה ישירה עם תמונות. חוק העזר גם מחייב את העירייה לערוך מדי פעם סקר של בניינים שעלולים להיות מסוכנים, ובאפריל 2021 היא התחילה סקר יזום לפי גיל המבנה, מיקומו ומאפייניו.
גם על הבעלים יש חובה, עוד לפני כל הודעה. בעל בניין צריך להחזיק אותו במצב שלא מסכן אף אחד, ומי שיש לו יסוד סביר לחשוב שהבניין עלול לסכן חייב להודיע על כך מיד לעירייה ולבקש בדיקה.
אחרי בדיקת השטח המהנדס מגיש חוות דעת בתוך 24 שעות, והעירייה מחליטה אם להוציא הודעה ומה צריך לתקן. לפעמים בודקים מהנדסים חיצוניים מטעם העירייה, ומהנדס העיר מחליט אם לאמץ את ההמלצה שלהם. להודעה מצורף העתק של חוות הדעת או תמצית שלה, ושם כתוב מה בדיוק ראה המהנדס.
צו 3, צו 4 וצו בסכנה מיידית - מה ההבדל?
בשפת השוק זה תמיד "צו". בחוק העזר של תל אביב-יפו יש שלוש דרגות, ושתיים מהן הן בכלל "הודעות", לפי סעיף 3 ולפי סעיף 4. הדרגה קובעת מה אפשר לעשות, כמה זמן יש ומה העירייה רשאית לעשות בעצמה.
צו 3 - הודעה לפי סעיף 3
העירייה סבורה שהבניין עלול לסכן, ודורשת מהבעלים לבצע עבודות מפורטות, באופן ובמועד שנקבעו בהודעה. בדרך כלל ממשיכים לגור בבניין בזמן התיקון. ברשימה שהעירייה פרסמה ב-3.9.2026, רובם הגדול של 624 התיקים הפעילים הם בדרגה הזו.
צו 4 - הודעה לפי סעיף 4
המהנדס קבע שיש סכנה ממשית, ולכן יש להרוס את הבניין או לאטום אותו. ההודעה חייבת לפרט את זכות ההשגה, ואחריה העירייה רשאית להציב על הבניין שלט גלוי שאוסר להיכנס אליו. בדרגה הזו כל יום חשוב.
צו בסכנה מיידית - סעיף 7
העירייה רשאית לסגור את הבניין מיד, לפנות אותו ולבצע כל עבודה שמסירה את הסכנה, בלי זכות השגה לפי חוק העזר. אחרי סגירה, אטימה או הריסה אסור לשנות את מצב הבניין, וגם לא להיכנס אליו, בלי היתר כדין.
מה משמעות מבנה מסוכן לבעלי הדירות?
משמעות מבנה מסוכן לבעלים היא חובה לבצע את התיקונים שבהודעה, במועד שנקבע בה ועל חשבונם. פינוי הוא החריג, ולא הכלל, והוא קשור בעיקר לסכנה ממשית או מיידית. ברשימת העירייה מ-3.9.2026, 564 מתוך 624 התיקים הפעילים מסומנים כמאוכלסים. השאלה הראשונה, אם כן, היא מה כתוב בהודעה, לא מתי עוזבים.
האחריות מוטלת על "בעל הבניין", ובחוק העזר זו הגדרה רחבה: הבעלים הרשומים, כל בעל דירה, דייר מוגן או שוכר לתקופה של יותר משלוש שנים, ונציגות הבית המשותף. כל אחד מהם אחראי יחד ולחוד, כך שהעירייה רשאית לדרוש את מלוא החבות מכל אחד מהם.
מי שלא מבצע לוקח סיכון כפול. העירייה רשאית לבצע את העבודות בעצמה ולגבות את ההוצאות, ועבירה על חוק עזר עירוני היא עבירה פלילית שדינה קנס, עם קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת. וגם כשהתיק עובר לתביעה, הדרך לסגור אותו נשארת אותה דרך: לתקן, לקבל אישור של מהנדס ולעבור ביקורת של העירייה.
ויש צד כלכלי. מבקר המדינה כתב שבעל מבנה שהוכרז מסוכן עלול להיתקל בסירוב של בנק למשכן אותו, ושבכך נפגעת סחירות הנכס. רשימת המבנים המסוכנים הפעילים מתפרסמת באתר העירייה עם הכתובת ומצב הטיפול, כך שגם קונה יכול לראות אותה.
מי עושה מה בתיק של מבנה מסוכן?
| שלב | מי אחראי | מה הוא עושה |
|---|---|---|
| בדיקה והכרזה | מהנדס מטעם העירייה ויחידת המבנים המסוכנים | בודקים בשטח, כותבים חוות דעת, והעירייה מוציאה את ההודעה |
| בדיקת יציבות | מהנדס רשום מטעם הבעלים | בודק את כל חלקי הבניין וקובע לוח זמנים לעבודות |
| השגה, אם יש לה בסיס | מהנדס רשום מטעם הבעלים | כותב חוות דעת שמצורפת להשגה בתוך 10 ימים |
| היתרים ומדרכה | בעלי הבניין | מבקשים היתר כשהוא נדרש, ואישור לפיגום על המדרכה |
| ביצוע התיקונים | קבלן רשום | מבצע לפי הוראות המהנדס ובפיקוחו. זה החלק שלנו |
| פיקוח | מהנדס רשום או הנדסאי בניין | מנחה את העבודות ומפקח עליהן |
| אישור התיקון | מהנדס מטעם הבעלים | מאשר בכתב שהליקויים תוקנו |
| ביקורת וסגירה | יחידת המבנים המסוכנים | בודקת שהמהנדס רשום, מבקרת בשטח וסוגרת את התיק |
קיבלתם הודעה על מבנה מסוכן?
השאירו שם וטלפון, ומייל אם נוח לכם. נחזור אליכם ונבקש לראות את ההודעה ואת מספר הסעיף שבה.
איך נראה המסלול בעיריית תל אביב-יפו?
בתל אביב-יפו התיק נפתח ביחידת המבנים המסוכנים, ונשאר פתוח עד שמהנדס מטעם הבעלים מאשר שהליקויים תוקנו והעירייה מבקרת בשטח. כשהבעלים לא מתקנים, התיק עובר לטיפול משפטי. בפועל, ברשימה מ-3.9.2026, 131 מהתיקים הפעילים מסומנים "טיפול משפטי". עדיף להתחיל לפני שהמועד שבהודעה עובר.
לבעלים שלא מתקנים יש שני מסלולים מולם. התיק עובר לתביעה העירונית, או שהעירייה מבצעת את העבודות בעצמה, דרך מחלקת המבצעים באגף שיפור פני העיר, וגובה את ההוצאות מהבעלים. אישור בכתב של המהנדס על סכום ההוצאות משמש ראיה לכאורה לסכום.
בהליך המשפטי כל אחד מהבעלים מקבל זימון, ובדרך כלל ניתנת אורכה נוספת לתיקון. העירייה מסרה למבקר המדינה שברוב המקרים המבנה מתוקן והתביעה חוזרת בה מכתב האישום, ושהיא מעדיפה כתב אישום על פני קנס, כי קנס מאפשר לשלם בלי להסיר את הסכנה.
הרשימה שהעירייה מפרסמת כוללת לכל תיק את הכתובת, את הסעיף, את מצב הטיפול ואת מצב האכלוס. כך אפשר לבדוק אם על כתובת מסוימת יש תיק פעיל, ובאיזה שלב הוא נמצא. את ההודעות עצמן, את פירוט הליקויים ואת חוות הדעת ההנדסיות העירייה לא מפרסמת, ולכן העותק שבידיכם הוא המקור היחיד לפרטים. שמרו אותו.
מה עושים מרגע שהגיעה ההודעה?
הסדר הזה נשען על ההנחיות שהעירייה מפרסמת לבעלים ועל חוק העזר. בכל שלב כתוב מי אחראי לו.
קוראים את ההודעה עד הסוף
מזהים את הסעיף, את רשימת העבודות ואת המועד. מצלמים את ההודעה ואת חוות הדעת שמצורפת אליה, ומעבירים לכל בעלי הדירות ולנציגות הבית.
מזמינים מהנדס רשום
מהנדס מטעם הבעלים עורך בדיקת יציבות של כל חלקי הבניין. לוח הזמנים לעבודות הוא שלו או המועד שבהודעה, המוקדם מביניהם.
מחליטים אם להשיג
מי שחולק על הקביעה יכול להשיג בפני מהנדס העירייה בתוך 10 ימים מהיום שנודע לו על ההודעה, עם חוות דעת בכתב של מהנדס רשום. בלי בסיס הנדסי אין בזה טעם.
שומרים על הציבור
עד סוף העבודות הבעלים אחראים לאמצעי הבטיחות: שלטי אזהרה, גידור, ויידוע הציבור על הליקויים.
מחליטים ומממנים
בבית משותף ההחלטות מתקבלות לפי התקנון. בלי תקנון מוסכם חל התקנון המצוי, ולפיו לכל דירה קול אחד וההחלטה ברוב דעות. ההוצאות מתחלקות לפי שטח הדירות, אלא אם התקנון קובע אחרת.
היתרים וקבלן
עבודות בנייה מחייבות היתר, וההודעה לא פוטרת ממנו. פיגום על המדרכה דורש אישור מהעירייה. את העבודות מבצע קבלן רשום, לפי הוראות המהנדס ובפיקוחו.
אישור וסגירת התיק
המהנדס מאשר בכתב שהליקויים תוקנו. העירייה בודקת שהוא רשום בפנקס המהנדסים, מבקרת בבניין, ורק אז סוגרת את התיק.
מה ההודעה לא קובעת?
ההודעה קובעת מה לתקן, באיזה אופן ועד מתי, אבל לא מי יבצע את העבודה ולא כמה היא תעלה. היא גם לא פוטרת מהיתר: עבודות בנייה במסגרתה עדיין מחייבות היתר לפי חוק התכנון והבנייה. שיפוץ חזית, לדוגמה, דורש היתר לפי חוק העזר לחזיתות. את התכנון המפורט עושה, אם כן, המהנדס מטעמכם.
לפי ההנחיות של העירייה, מי שקיבל הודעה צריך לערוך מיד בדיקת יציבות של הבניין על כל חלקיו, על ידי מהנדס רשום, ולפעול לפי הממצאים שלו, ההנחיות שלו ובפיקוחו. ההודעה היא נקודת הפתיחה, והבדיקה של המהנדס מטעמכם היא שהופכת אותה לתוכנית עבודה.
לא מצאנו מקור רשמי שמחייב להגיש לעירייה תוכנית תיקון לאישור לפני שמתחילים. הדרישות כתובות בהודעה, והבדיקה של העירייה מגיעה בסוף, כשהמהנדס מאשר שהליקויים תוקנו.
מה אסור לעשות אחרי שמקבלים הודעה?
אסור להתעלם מהמועד, ואסור להפריע למהנדס או למפקח של העירייה להיכנס לבניין בזמן סביר ולבצע את תפקידם. גם תיקון חפוז יכול להיות בעיה, אם הוא מסכן את הציבור. מספיק לדמיין פירוק של מרפסת בלי גידור מתחתיה. לכן גם העבודה עצמה נעשית לפי הוראות מהנדס ובפיקוחו.
חוק העזר נותן לעירייה סמכות לדרוש אמצעי הגנה כשעבודה בבניין מבוצעת באופן מסוכן, ולהורות על הפסקתה. מהנדס רשאי להורות על הפסקה מיידית, וההוראה שלו פוקעת אחרי 48 שעות אם ראש העירייה לא אישר אותה.
בבניין שנסגר, נאטם או נהרס לפי צו, אסור לשנות את המצב, ואפילו להיכנס, בלי היתר כדין. וכשבעל הבניין הוא חברה, נושא משרה בה אחראי לפקח ולמנוע עבירות על חוק העזר.
איפה אנחנו נכנסים לתמונה?
אנחנו חברה משפחתית לשימור ולשחזור של בניינים היסטוריים, שפועלת מאז 1991, וקבלן רשום. רוב העבודה שלנו בתל אביב-יפו: 27 מתוך 36 הפרויקטים בתיק העבודות נמצאים בעיר.
בתיק של מבנה מסוכן אנחנו מבצעים את העבודות שההודעה דורשת, לפי הוראות המהנדס מטעם הבניין ובפיקוחו, ועובדים איתו עד שהוא יכול לאשר בכתב שהליקויים תוקנו. אנחנו לא קובעים אם בניין מסוכן, לא חותמים על סיום העבודות ולא מגישים השגות. את זה עושים המהנדס והעירייה.
הצעה רצינית לתיק כזה, שלנו או של כל קבלן אחר, מתייחסת לכל סעיף בהודעה בנפרד. היא אומרת מה ייעשה בכל סעיף ובאיזה חומר, ומפרידה בין מה שנדרש לסגירת התיק לבין מה שהדיירים בחרו להוסיף. כך אפשר להשוות בין קבלנים, וכך גם המהנדס יודע מה בדיוק הוא מאשר בסוף.
מתיק העבודות שלנו - שימור ושיפוץ
מה קורה כשמבנה מסוכן הוא גם בניין לשימור?
התיקון עדיין חובה, אבל הוא צריך לשמור על כל מה שאפשר מהפרטים המקוריים. ברשימת העירייה מ-3.9.2026 מסומנים 146 מתוך 624 התיקים הפעילים בעמודה בשם "מבנה שמור", אם כי לרשימה אין מקרא. המקרה הטיפוסי: מרפסת סדוקה עם מעקה יצוק מקורי. כדאי לתאם מראש עם מחלקת השימור בעירייה.
בתל אביב-יפו יש כ-2,000 מבנים לשימור. בבניין כזה הטיח, המעקות, הכרכובים והמרפסות הם החלקים שנושאים את האופי שלו, והם גם החלקים שהעירייה מונה כדוגמה לליקויים מסוכנים. תיקון מהיר שמחליף מעקה יצוק בפרופיל פלדה פותר את הסכנה ומוחק את הפרט.
תיקון שמכבד את הבניין מתחיל בתיעוד: מצלמים ומודדים את הפרט לפני שנוגעים בו, מתקנים במקום להחליף כשאפשר, ומתאימים את הטיח ואת המילוי לחומר הקיים. כשפרט כבר לא ניתן להצלה, התיעוד הזה הוא מה שמאפשר לשחזר אותו.
לא מצאנו מקור רשמי שמתאר מסלול נפרד למבנה לשימור שקיבל הודעה. לכן, לפני שמחליפים פרט מקורי, כדאי לברר מול מחלקת השימור, ומול אדריכל השימור של הבניין אם יש כזה, מה נדרש.
משלמים רק בסוף, ורק אם הצו הוסר
עד היום, כל צו מבנה מסוכן שטיפלנו בו הוסר. ולכן אנחנו עובדים בתנאי אחד: אין מקדמה, חותמים על הסכם, ומשלמים לנו רק בסוף, ורק אם הצו הוסר. את ההחלטה מקבלת העירייה. מה שאנחנו לוקחים על עצמנו הוא הסיכון.
מה לסמן בהודעה שקיבלתם?
שורות שכדאי למצוא ולסמן עוד לפני שמתקשרים לאף אחד:
- מספר הסעיף - 3, 4 או 7. הוא קובע כמעט את כל השאר
- רשימת העבודות, פריט אחר פריט
- המועד לביצוע, כפי שנכתב בהודעה עצמה
- חוות הדעת של המהנדס מטעם העירייה, או התמצית שלה
- בהודעה לפי סעיף 4 - הפירוט של זכות ההשגה
- למי ההודעה מופנית: לבעלים מסוימים או לנציגות הבית
מי מממן את התיקון, ויש סיוע?
את התיקון מממנים בעלי הבניין, ובבית משותף ההוצאות מתחלקות לפי שטח הדירות, אלא אם התקנון קובע אחרת. קרן עירונית ייעודית לבעלי מבנים מסוכנים לא הייתה, לפחות בזמן הביקורת של מבקר המדינה ב-2021. מה שכן קיים הוא סיוע לשיפוץ חזיתות דרך עזרה ובצרון. שווה לבדוק אם התיקון כולל גם את החזית.
לפי תשובת העירייה למבקר, בעלי מבנים מסוכנים יכולים ליהנות מהסיוע של עזרה ובצרון אם במסגרת התיקון הם מבצעים שיפוץ חזיתות מקיף. הסיוע כולל הלוואות ללא ריבית וללא הצמדה, ומפקח ומנהל פרויקט במימון העירייה. את התנאים המעודכנים מפרסמות העירייה ועזרה ובצרון.
כשאין כסף, דחייה לא פותרת כלום. בסוף העירייה רשאית לבצע את העבודות בעצמה ולגבות את ההוצאות, בלי שתהיה לכם שליטה על הקבלן, על השיטה ועל הקצב. עדיף לשבת עם המהנדס ולשאול מה דחוף ומה אפשר לתכנן לשלב מאוחר יותר, בתוך המועד שבהודעה.
ספרו לנו מה קיבלתם
כתבו את כתובת הבניין ואת מספר הסעיף שבהודעה. אם כבר יש בדיקה של מהנדס, ציינו את זה.
כמה מבנים מסוכנים יש בתל אביב-יפו?
ברשימה שהעירייה פרסמה ב-3.9.2026 יש 624 תיקים פעילים, כ-597 מהם לפי סעיף 3 וכ-26 לפי סעיף 4. המספר זז כל הזמן, כי תיקים נסגרים ואחרים נפתחים. רק בשנים 2015 עד יוני 2021 הכריזה העירייה על 3,599 מבנים. מה שקובע לגביכם הוא המצב של הכתובת שלכם, לא הממוצע בעיר.
הנתונים המפורטים של אותן שנים מופיעים בדוח מבקר המדינה: 10,104 פניות על חשד למבנה מסוכן, ומתוכן 3,599 הכרזות, כלומר כ-36% מהפניות. לפי הדוח, המבנים שהוכרזו הם כ-20% מ-18,350 הבניינים בעיר. רובם סווגו בדרגה של בניין שעלול לסכן: 3,044, לעומת 254 בסכנה ממשית ו-350 בסכנה מיידית.
רוב הפניות, אם כן, לא הסתיימו בהכרזה. דיווח על בניין הוא בקשה לבדיקה, לא קביעה שהוא מסוכן, ואת הקביעה עושה העירייה אחרי שמהנדס מטעמה ראה את הבניין.
מה ההבדל בין מבנה מסוכן לבניין שצריך חיזוק מפני רעידות אדמה?
מבנה מסוכן הוא בניין עם ליקוי שכבר עכשיו עלול לסכן, והעירייה דורשת לתקן אותו. חיזוק מפני רעידות אדמה נוגע לבניינים ישנים שאולי לא עומדים בתקן הישראלי 413, גם כשאין בהם ליקוי גלוי. למשל, לפי אומדן שנמסר למבקר המדינה, כ-610,000 דירות נבנו לפני 1980. אלה שני מסלולים נפרדים, עם כללים משלהם.
בפועל שני הנושאים נפגשים. בניין ישן עם מרפסות מתפוררות הוא לפעמים גם בניין שהדיירים שוקלים בו חיזוק או התחדשות עירונית. ההודעה עדיין דורשת לתקן את מה שפורט בה, במועד שנקבע בה, בלי לחכות לפרויקט עתידי שאולי יגיע. וגם חיזוק שתוכנן לבניין לא סוגר את התיק, כל עוד הליקויים שבהודעה לא תוקנו בפועל.
מה אומרים בעלי בניינים שטיפלנו בהם
קיבלנו הודעה מהעירייה על המרפסות ולא ידענו מאיפה להתחיל. הם הסבירו מה כתוב בהודעה, עבדו מול המהנדס שלנו, ובסוף התיק נסגר. שילמנו רק אחרי זה, כמו שסיכמנו.
המהנדס שלנו קבע מה צריך לתקן, והם ביצעו בדיוק לפי ההנחיות שלו. כשהעירייה ביקרה בבניין לא היו הערות, והתיק נסגר. אין מקדמה ואין הפתעות, וזה מה שהכריע אצלנו.
מתי אתם לא צריכים אותנו
יש מצבים שבהם אנחנו לא הכתובת הנכונה, או לא הראשונה. עדיף שתדעו את זה לפני שתתקשרו.
- אתם חושבים שההכרזה שגויה. זו עבודה למהנדס רשום מטעמכם, בהשגה בתוך 10 ימים. אנחנו לא מגישים השגות
- העירייה הוציאה צו בסכנה מיידית. בשלב הזה היא פועלת בעצמה, והדבר הראשון הוא הבטיחות של הדיירים, לא קבלן
- השאלה שלכם משפטית: אחריות כלפי שכן שנפגע, מחלוקת בין דיירים על המימון, או הליך מול התביעה העירונית. זו שאלה לעורך דין
- הבניין לא קיבל שום הודעה ואתם רוצים לדעת אם הוא בטוח. קודם מהנדס רשום, ורק אחר כך קבלן
- אתם מחפשים מי שיקבע שהבניין לא באמת מסוכן. קבלן לא יכול לקבוע את זה, גם לא אנחנו
שאלות נפוצות
מה זה מבנה מסוכן?
בניין שהעירייה קבעה, על סמך חוות דעת של מהנדס מטעמה, שהוא עלול לסכן את המחזיקים בו, את הציבור או את הנכסים הסמוכים. הגדרת מבנה מסוכן בחוק העזר של תל אביב-יפו רחבה: "בניין" כולל גם מרפסת, כרכוב, גדר וקיר תומך. הדוגמאות של העירייה הן טיח רופף, אריחים שנופלים ממרפסות וחלקי בטון רופפים.
צו 3 או צו 4 - מה חמור יותר?
צו 4. הודעה לפי סעיף 4 ניתנת כשהמהנדס קבע שיש סכנה ממשית, ולכן יש להרוס או לאטום את הבניין, ואם לא הוגשה השגה בתוך 10 ימים העירייה רשאית לצוות על כך. הודעה לפי סעיף 3 דורשת לבצע תיקונים מפורטים במועד שנקבע, והיא הנפוצה בהרבה: רוב התיקים הפעילים בעיר הם כאלה.
מה זה מבנה מסוכן דרגה 1?
בחוק העזר של תל אביב-יפו אין מספור של דרגות. יש שלוש דרגות לפי הסעיפים: בניין שעלול לסכן לפי סעיף 3, סכנה ממשית לפי סעיף 4, וסכנה מיידית לפי סעיף 7. אם מישהו מדבר איתכם על מבנה מסוכן דרגה 1, בקשו לראות את ההודעה עצמה. מספר הסעיף שכתוב בה הוא מה שקובע.
צו מבנה מסוכן תל אביב - איך בודקים אם בניין מסוים ברשימה?
העירייה מפרסמת באתר שלה את רשימת המבנים המסוכנים הפעילים לפי סעיף 3 ו-4, שמפיקה המחלקה לפיקוח על הבנייה במינהל ההנדסה. לכל תיק מופיעים הכתובת, הסעיף, מצב הטיפול ומצב האכלוס. רק שימו לב: הרשימה מתעדכנת מדי פעם, וכתובת שלא מופיעה בה אומרת רק שאין עליה תיק פעיל, לא שהבניין נבדק ונמצא תקין.
מבנה מסוכן משכנתא - הבנק ייתן הלוואה על דירה בבניין כזה?
אין מדיניות אחידה שפורסמה. מבקר המדינה כתב שבעל מבנה שהוכרז מסוכן עלול להיתקל בסירוב של בנק למשכן אותו, ושבכך נפגעת סחירות הנכס. מכיוון שהרשימה פומבית, גם הבנק והשמאי יכולים לראות אותה. לפני עסקה בבניין כזה כדאי לשאול את הבנק מראש, ולהתייעץ עם עורך דין גם על השאלה מה צריך לגלות לקונה.
אפשר להמשיך לגור בבניין שהוכרז מסוכן?
ברוב המקרים כן. הודעה לפי סעיף 3 דורשת לתקן, לא לעזוב, ורוב הבניינים ברשימה של העירייה מסומנים כמאוכלסים. פינוי קשור בעיקר לסכנה ממשית או לצו בסכנה מיידית, שבו העירייה רשאית לסגור את הבניין ולפנות אותו מיד. בינתיים חובה לשמור על הציבור עם שלטי אזהרה וגידור.
דייר בבניין מסרב להשתתף בתיקון. מה עושים?
לפי חוק המקרקעין, בעל דירה בבית משותף חייב להשתתף בהוצאות להחזקה התקינה של הרכוש המשותף, לפי יחס שטח הדירה שלו, אלא אם התקנון קובע אחרת. סכסוך על ההשתתפות בהוצאות מכריע המפקח על רישום המקרקעין. מול העירייה כל אחד מהבעלים אחראי יחד ולחוד. על הצעד הבא כדאי להתייעץ עם עורך דין.
כמה זמן יש לתקן אחרי שמקבלים הודעה?
המועד לא קבוע בחוק העזר, אלא נכתב בכל הודעה בנפרד. המהנדס מטעם הבעלים יכול לקבוע לוח זמנים מוקדם יותר, ואז חל המוקדם מביניהם. מי ששוקל השגה צריך להגיש אותה בתוך 10 ימים מהיום שנודע לו על ההודעה. לכן כדאי להזמין את המהנדס כבר בימים הראשונים.
מי מחליט שהצו הוסר?
העירייה. כדי לסגור את התיק, עיריית תל אביב-יפו דורשת אישור של מהנדס מטעם בעלי הדירות שהליקויים תוקנו. יחידת המבנים המסוכנים בודקת שהמהנדס רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ומבקרת בבניין כדי לראות שהעבודות בוצעו בפועל. רק אחרי הביקורת הזו התיק נסגר. הקבלן מבצע את התיקונים, אבל לא הוא שחותם ולא הוא שמחליט.
מתי משלמים לכם על טיפול בצו?
רק בסוף, ורק אם הצו הוסר. אין מקדמה: חותמים על הסכם, והתשלום כולו מגיע אחרי שהמהנדס מטעם הבניין אישר את התיקונים והעירייה סגרה את התיק. עד היום כל צו שטיפלנו בו הוסר. את ההחלטה עצמה מקבלת העירייה, ולכן מה שאנחנו מתחייבים אליו הוא התשלום: אם הצו לא הוסר, לא שילמתם.
מה עושים אם חלקים כבר נופלים מהבניין?
קודם מרחיקים אנשים מהמקום, מגדרים את האזור מתחת לחלק הרופף ומציבים שלט אזהרה. אחר כך מדווחים לעירייה, באפליקציית 106 פלוס, בטופס המקוון או בפנייה עם תמונות, ומזמינים מהנדס רשום. בעל בניין שיש לו יסוד סביר לחשוב שהבניין עלול לסכן חייב להודיע על כך מיד ולבקש בדיקה.
אפשר להשיג על צו מבנה מסוכן?
כן, על הודעה לפי סעיף 3 או 4. מי שנפגע ממנה רשאי להשיג בפני מהנדס העירייה בתוך 10 ימים מהיום שנודע לו עליה, ולצרף חוות דעת בכתב של מהנדס רשום. אם מהנדס העירייה משתכנע, הוא ממליץ לבטל את ההודעה או לתקן אותה. על צו בסכנה מיידית אין זכות השגה לפי חוק העזר.
ההודעה נמסרה לשכן או נתלתה על הבניין. היא חלה גם עליי?
לפי חוק העזר, הודעה נחשבת כמסורה כדין גם כשנמסרה לבן משפחה בוגר או נשלחה בדואר רשום. כשאי אפשר למסור אותה ישירות, מספיק להציג אותה על הנכס או לפרסם אותה בעיתון נפוץ בעיר. ומכיוון שכל אחד מבעלי הבניין אחראי יחד ולחוד, העירייה רשאית לדרוש את התיקון מכל אחד מהם. בקשו עותק מנציגות הבית.
מקורות
- חוק עזר לתל-אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001 - הנוסח באתר עיריית תל אביב-יפו (נבדק 2026-09-30)
- עיריית תל אביב-יפו - מבנים מסוכנים בעיר, כולל הנחיות לביצוע עבודות בחירום (נבדק 2026-09-30)
- עיריית תל אביב-יפו - רשימת מבנים מסוכנים פעילים לפי סעיף 3, 4 (קובץ מ-3.9.2026) (נבדק 2026-09-30)
- מבקר המדינה - דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2022: טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים (נבדק 2026-09-30)
- חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 - סעיפים 58 ו-72 והתקנון המצוי (נבו) (נבדק 2026-09-30)
- עיריית תל אביב-יפו - שימור מבנים (נבדק 2026-09-30)
שלחו לנו את ההודעה
כתבו את כתובת הבניין, את מספר הסעיף בהודעה, ואם כבר יש מהנדס שבדק את הבניין.
- 052-890-9202
- כתבו לנו בוואטסאפ
- שעותא'-ה' 08:00-17:00