סוגי שימור מבנים ודרגות שימור

שימור, שחזור, שיקום ושימוש מחדש הם ארבעה דברים שונים. מה כל אחד מהם אומר בבניין, מה קובע החוק בישראל, ואיך נקבעות דרגות השימור.

בעמוד הזה
  • שימור הוא שם כללי לכמה סוגי התערבות: שמירה על החומר המקורי, שחזור, שיקום, שימוש מחדש ותחזוקה.
  • עיריית תל אביב-יפו מגדירה שחזור כהחלפה של המבנה או של חלק ממנו בחדש, שנאמן לתכונות, לאופי ולצורה של המקורי, לפי תיעוד מפורט.
  • אין בישראל חוק בשם חוק שימור מבנים. ההסדר המרכזי הוא התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה, שנחקקה ב-1991.
  • מבנים ואתרים שנבנו לפני שנת 1700 הם ככלל עתיקות, וחל עליהם הסדר אחר, לפי חוק העתיקות.
  • דרגות השימור נקבעות בתכניות של כל עיר. בתל אביב-יפו יש שתיים: שימור רגיל ושימור בהגבלות מחמירות.

מהם סוגי שימור מבנים?

סוגי שימור מבנים הם סוגי ההתערבות שאפשר לעשות בבניין היסטורי: שמירה על החומר המקורי כמו שהוא, שחזור של מה שאבד, שיקום של התפקוד, שימוש מחדש ותחזוקה שוטפת. בבניין אחד משלבים בדרך כלל כמה מהם. החזית, לדוגמה, נשמרת, ומרפסת שקרסה משוחזרת. לכן מחליטים על כל חלק בבניין בנפרד.

מבקר המדינה מתאר את המונח שימור כמונח שמגלם צורות התערבות שונות, שמטרת כולן היא להגן על מבנים ואתרים שנמצאו ראויים להגנה - גם מפגעי טבע וסכנת התמוטטות, וגם מפיתוח מואץ. לפי אותו דוח, השימור דורש גם פעולות אקטיביות של תחזוקה, תיקון, שיפוץ וחיזוק, ולא מסתכם בהימנעות מפגיעה.

ההחלטה איזה סוג התערבות מתאים לכל חלק מתקבלת בתכנון, ובבניין לשימור היא נכתבת בתיק התיעוד. מי שמכין אותו ומגבש את ההמלצות הוא אדריכל שימור מבנים, ואת הביצוע עושה הקבלן.

מה כל סוג התערבות אומר בפועל?

חמישה סוגי התערבות בבניין היסטורי: מה המטרה, מה קורה לחומר המקורי, ודוגמה מבניין
סוג ההתערבותהמטרהמה קורה לחומר המקורידוגמה
שמירה על המקורילשמור את מה שקיים כמו שהואנשאר, מנוקה ומיוצבטיח מקורי שמנקים ומחזקים במקומו
שחזורלהחליף חלק שאבד בחלק חדש שנאמן למקורמוחלף, לפי תיעוד מפורטמעקה מרפסת שנוצק מחדש כמו המקורי
שיקוםלהחזיר לבניין תפקוד בטוחמתוקן ומחוזק ככל שאפשרתיקון בטון ומוטות חלודים במרפסת
שימוש מחדשלתת לבניין ייעוד חדשנשמר, עם התאמות לשימוש החדשמרפאה מ-1911 שמשמשת היום חלק ממוזיאון
תחזוקהלמנוע נזק לפני שהוא קורהלא משתנהצביעה, טיפול בצמחייה והחלפת צנרת

מה ההבדל בין שימור לשחזור?

שימור שומר על החומר המקורי, ושחזור מחליף אותו בחדש שנאמן למקור. עיריית תל אביב-יפו מגדירה שחזור כהחלפה של המבנה או של חלק ממנו, תוך שמירה על התכונות, האופי והצורה של המקורי ושימוש בתיעוד מפורט. בלי תיעוד, שחזור הוא ניחוש. למשל, מעקה שאבד משוחזר לפי צילום ישן. ולכן קודם מתעדים.

בתיק העבודות שלנו יש דוגמאות לשני הכיוונים. במכון שכטר נוצקו מחדש העמודים ומעקה המרפסת, שהיו יצוקים במקור. בבית האסמים ברחובות השימור כלל שחזור של פרטי נגרות ומסגרות שלא שרדו, לצד ניקוי של האבנים ושל המישקים ביניהן. בשני המקרים החדש נכנס רק במקום שבו המקור כבר לא היה.

הכלל שמוביל את ההחלטה הוא פשוט: מה שאפשר להציל נשאר, ומשחזרים רק את מה שאבד. פרט מקורי שהוחלף בחדש, מדויק ככל שיהיה, כבר לא יחזור.

מתי שימוש מחדש הוא עדיין שימור?

כשהייעוד החדש משאיר בבניין את הערכים שבגללם הוא נבחר לשימור. לפי מבקר המדינה, בנייה היסטורית לא תמיד מתאימה לצרכים של היום, ולכן במקרים מסוימים אפשר לצקת לבניין תוכן חדש. יש גם גבול: שימור של כמה פרטים בלבד מתוך בניין שנהרס כולו. המבחן הוא כמה מהמקור נשאר.

הדוח מביא דוגמה לגבול הזה: בטליתא קומי בירושלים פורקו שלושה רכיבים אדריכליים מהבניין המקורי, שנהרס כולו, והוצבו על בסיס מוגבה. לפי הדוח, יש שרואים בשימור מסוג זה, שנקרא הנצחה סמלית, שימור לא ראוי, כי הוא עלול לפגוע במהות השימור.

בתיק העבודות שלנו יש כמה בניינים שקיבלו ייעוד חדש. מלון עלמה בתל אביב נבנה ב-1925 כבית מגורים, והפך למלון בוטיק. הבניין ביבנה 19 הוסב ממגורים למשרדים, תוך שימור העיטורים שבחזית. ובית הקליניקה בראשון לציון, שנבנה ב-1911 כמרפאת המושבה, משמש היום חלק ממוזיאון העיר.

מה זו תחזוקה מונעת, ולמה היא חלק מהשימור?

תחזוקה מונעת היא עבודה קבועה שמגינה על הבניין מנזק לפני שהוא קורה. היא לא מחליפה שיקום כשהנזק כבר קיים, אבל היא זולה ממנו בהרבה: צמחייה שגדלה בין אבנים מפרקת את המישקים לאורך השנים, וטיפול קבוע בה עולה הרבה פחות מתיקון הקיר. בבניין לשימור תחזוקה עשויה להיות דרישה, ולא המלצה בלבד. בעיריית תל אביב-יפו מסבירים שהוועדה לשימור אתרים רשאית לדרוש מהבעלים לבצע עבודות אחזקה, שמטרתן להגן על האתר מפני נזקים. לפי העירייה, העבודות האלה כוללות:

יש בישראל חוק שימור מבנים?

אין חוק בשם חוק שימור מבנים. ההסדר המרכזי הוא התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה, שנחקקה ב-1991, והיא מטילה את עיקר האחריות על השלטון המקומי. מבנים מלפני 1700 הם ככלל עתיקות, ועליהם חל חוק העתיקות. למשל, כל רשות מקומית חייבת להקים ועדת שימור. המעמד של בניין נקבע בתכניות.

לפי מבקר המדינה, התוספת קבעה את הסמכות של הוועדה המקומית לאשר תכנית לשימור אתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית, וקבעה שסטייה מתכנית כזו דינה כסטייה ניכרת. היא הסדירה גם פיצויים והקלות במס, והטילה על הרשויות להקים ועדה לשימור אתרים, שמכינה את רשימת האתרים לשימור, מטפלת בתחזוקת המבנים ומייעצת לוועדה המקומית.

הדוח מציין עוד שביולי 2015 עברו עיקר הסמכויות לפי החוק, ובהן הסמכויות לפי התוספת הרביעית, ממשרד הפנים למשרד האוצר. ושהכללה של בניין ברשימת השימור לבדה לא מבטיחה לו הגנה חזקה מפני הריסה או שינוי, כל עוד הרשימה לא קיבלה מעמד של תכנית לשימור.

מהן דרגות שימור מבנים?

דרגות שימור מבנים נקבעות בתכניות של כל עיר, ולא בסולם אחד לכל הארץ. בתל אביב-יפו תכנית השימור קובעת שתי דרגות: שימור רגיל ושימור בהגבלות מחמירות. בערים אחרות הכלים שונים. בירושלים, מבקר המדינה מצא כמה כלים תכנוניים שנותנים הגנה ברמות שונות. לכן בודקים את התכנית שחלה על הבניין.

בתל אביב-יפו, לפי העירייה, התכנית חלה על כ-1,000 מבנים ואתרים, ומהם כ-190 לשימור בהגבלות מחמירות, שבהם ככלל אסורה תוספת בנייה במגרש. מה ההבדל בין הדרגות ומה זה אומר לבעלים הרחבנו במאמר על מבנים לשימור תל אביב.

מעבר לדרגות שבתכנית, מבקר המדינה מתאר גם שימור מחמיר, שיכול לכלול הקפאה של המצב הקיים והימנעות מכל פגיעה במבנה. הדוגמאות שהוא נותן הן בית ביאליק בתל אביב וטחנת הרוח בירושלים.

מי עוסק בשימור מבנים בישראל?

ברמה המקומית פועלות שתי יחידות. ועדת השימור, שחוק התכנון והבנייה מחייב כל רשות מקומית להקים, קובעת את רשימת המבנים לשימור ומייעצת במימוש התכניות. מחלקת השימור בעירייה מטפלת בפועל: הגדרת מבנים לשימור, הנחיות תכנון, היתרים, תיעוד היסטורי, ופיקוח וליווי של עבודות בנייה ושיפוץ.

לצידן פועלת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. לפי מבקר המדינה, זו עמותה עצמאית שהחלה את דרכה כמחלקה בחברה להגנת הטבע, בעקבות המלצה של ועדת החינוך של הכנסת. שמה הקודם היה המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, והוא שונה ב-2008. זה גוף ציבורי מקצועי, אבל אין לו מעמד בחוקים שתומכים בשימור.

בשטח עובדים אדריכלי שימור, מהנדסים וקבלני ביצוע. אנחנו עוסקים בשימור מבנים ואתרים כחברת ביצוע, רוב הזמן בתל אביב-יפו, ואת השימור של בית הספר תלפיות, בניין אקלקטי מ-1926, ביצענו ב-2021. את העבודה שלנו בשימור מבנים היסטוריים אנחנו מבצעים לפי התכנון של אדריכל השימור ותיק התיעוד.

שאלות נפוצות

אין רשימה סגורה אחת, אבל בפועל מבחינים בחמישה סוגי התערבות עיקריים: שמירה על החומר המקורי, שחזור של מה שאבד, שיקום של התפקוד, שימוש מחדש בייעוד חדש, ותחזוקה שוטפת. בבניין אחד משלבים כמעט תמיד כמה מהם. ההחלטה מה מתאים לכל חלק נעשית בתכנון, ובבניין לשימור היא נכתבת בתיק התיעוד.

שחזור מחזיר את הצורה: מחליף חלק שאבד בחלק חדש שנאמן למקור, לפי תיעוד מפורט. שיקום מחזיר את התפקוד: מתקן ומחזק את מה שנפגע, כדי שהבניין יהיה בטוח ושמיש. בבניין ישן הם מופיעים הרבה פעמים יחד. מרפסת שהבטון שלה התפורר צריכה שיקום, והמעקה המעוטר שנפל ממנה צריך שחזור.

לפי מבקר המדינה, שימור מחמיר יכול לכלול הקפאה של המצב הקיים והימנעות מכל פגיעה במבנה, כמו שנעשה בבית ביאליק בתל אביב ובטחנת הרוח בירושלים. בתל אביב-יפו הדרגה המחמירה בתכנית השימור היא שימור בהגבלות מחמירות, שבה ככלל אסורה כל תוספת בנייה במגרש, ואפשר להעביר את זכויות הבנייה למגרש אחר.

זו עמותה עצמאית שהחלה את דרכה כמחלקה בחברה להגנת הטבע, בעקבות המלצה של ועדת החינוך של הכנסת. לפי מבקר המדינה, שמה הקודם היה המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, ובשנת 2008 שונה ל"מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל". היא גוף ציבורי מקצועי, אבל אין לה מעמד בחוקים שתומכים בשימור.

התוספת, שנחקקה ב-1991, מסדירה את הליך השימור בישראל. לפי מבקר המדינה, היא קובעת את הסמכות לאשר תכנית לשימור אתרים, את המעמד של אתר בזמן שהתכנית מוכנה, פיצויים והקלות במס, ואת החובה של כל רשות מקומית להקים ועדה לשימור אתרים. היא מאפשרת גם לבצע שימור במבנה שנמצא בבעלות פרטית.

עתיקה, לפי חוק העתיקות, היא ככלל נכס שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700, או נכס מאוחר יותר שהשר הכריז עליו כעתיקה בזכות ערכו ההיסטורי. מבנה לשימור הוא מעמד תכנוני שנקבע לפי חוק התכנון והבנייה. מבקר המדינה מציין שההסדר לעתיקות מיוחד ושונה, ומאפשר למדינה להפקיע את השטח שבו נמצאות העתיקות, בלי פיצוי.

במקרים רבים כן, בהיתר ובתיאום עם מחלקת השימור. לפי מבקר המדינה, בנייה היסטורית לא תמיד מתאימה לצרכים של היום, ולכן לפעמים אפשר לצקת לבניין תוכן חדש. בתיק העבודות שלנו יש בתי מגורים שהפכו למלון ולמשרדים, ומרפאה ישנה שמשמשת היום חלק ממוזיאון. מה שנבדק הוא אם הערכים של הבניין נשמרים.

היא יכולה להיות. לפי עיריית תל אביב-יפו, הוועדה לשימור אתרים רשאית לדרוש מהבעלים לבצע עבודות אחזקה, כמו ניקוי, טיפול בצמחייה, צביעה, איטום, הבטחת יציבות הנדסית והחלפת צנרת וחיווט. גם בלי דרישה כזו, תחזוקה קבועה זולה בהרבה מתיקון, כי היא עוצרת נזק בבניין ישן לפני שהוא מתרחב.

התכנית שחלה על הבניין קובעת את המסגרת, למשל אם מותרת תוספת בנייה. בתוך המסגרת, אדריכל השימור מגבש המלצות לכל חלק, ובתל אביב-יפו תיק התיעוד כולל פרק של הנחיות והמלצות לשיקום ולשימור. את התיק בודקת ומאשרת מחלקת השימור בעירייה, ורק אחר כך מתכננים את הביצוע בשטח, יחד עם הקבלן.

רוצים לדעת מה אפשר לעשות בבניין שלכם?

כתבו את כתובת הבניין ומה אתם שוקלים בו: שיפוץ, תוספת או ייעוד חדש. אם כבר יש תיק מידע או תיק תיעוד, ציינו את זה.