מבנה מסוכן לשימור: כשבניין לשימור מקבל הודעה מהעירייה

שני חוקים חלים על אותו בניין: אחד דורש לתקן מהר, השני דורש לשמור כל פרט. מה כל אחד קובע, ואיך עובדים כשהם נפגשים.

הטייח והטיחעודכן

בעמוד הזה
  • בניין לשימור שהוכרז מסוכן חייב בתיקון, בדיוק כמו כל בניין אחר. מעמד השימור לא דוחה את ההודעה.
  • את המועד לתיקון קובעת ההודעה של העירייה, או המהנדס מטעם הבניין אם הוא קבע מועד מוקדם יותר. תכנית השימור עצמה לא מחייבת לשפץ בתאריך מסוים.
  • ההודעה לא פוטרת מהיתר. בבניין לשימור עבודת בנייה עוברת גם דרך הוראות השימור והתיאום עם מחלקת השימור בעירייה.
  • גם ועדת השימור יכולה לדרוש עבודות אחזקה כשנשקפת לאתר סכנה ממשית של הרס, לפי התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה.
  • לא מצאנו מקור רשמי שמתאר מסלול נפרד להסרת הודעה בבניין לשימור. את השאלות האלה מבררים מראש מול מחלקת השימור.

מה קורה כשבניין לשימור מוכרז מבנה מסוכן?

מבנה מסוכן לשימור הוא בניין לשימור שקיבל הודעה לפי חוק העזר למבנים מסוכנים. הוא חייב בתיקון כמו כל בניין אחר, והתיקון צריך לעמוד גם בהוראות השימור. מעמד השימור לא מעכב את ההודעה. לדוגמה, מרפסת סדוקה עם מעקה יצוק מקורי חייבת בתיקון בזמן שנקבע, אבל בלי למחוק את המעקה. לכן התכנון מתחיל משני המסמכים יחד.

הכרזה על מבנה מסוכן חלה על בניין לשימור בדיוק כמו על בניין אחר: היא יוצאת מטעם ראש העירייה, על סמך חוות דעת של מהנדס, ומפרטת את העבודות ואת המועד. העירייה עצמה כותבת שבעיר יש מבנים היסטוריים לצד חדשים, ושלפעמים נוצרים בהם מפגעים כמו טיח רופף או מרפסות שמתפרקות.

ברשימת המבנים המסוכנים הפעילים שהעירייה פרסמה ב-3.9.2026 יש עמודה בשם "מבנה שמור". 146 מתוך 624 התיקים מסומנים בה בכוכבית. לרשימה אין מקרא, ולכן זה רמז להיקף התופעה ולא מספר רשמי של מבנים לשימור עם הודעה.

מי קובע את לוח הזמנים, ההודעה או תכנית השימור?

ההודעה. לפי העירייה, לבעלי מבנה בתכנית השימור אין, ברוב המקרים, מועד מחייב לשיפוץ, והם יכולים לשפץ כשנוח להם בתיאום איתה. הודעה לפי חוק העזר כוללת מועד. ואם המהנדס שבדק את היציבות קבע מועד מוקדם יותר, חל המוקדם. לכן בבניין לשימור עם הודעה, השעון רץ מהיום שהיא הגיעה.

הפער הזה מפתיע בעלים רבים. בניין שחיכה שנים לשיפוץ שימורי "כשיהיה תקציב" עובר בבת אחת ללוח זמנים של מבנה מסוכן. לא חייבים לבצע את כל השימור בבת אחת: ההודעה דורשת להסיר את הסכנה, ואת שאר השיפוץ אפשר לתכנן בהמשך. אבל כל מה שנעשה עכשיו צריך להתאים למה שיבוא אחריו.

אילו דרישות יכול לקבל בניין לשימור?

ארבעה מנגנונים שונים, משני חוקים שונים. כל אחד מגיע מגורם אחר וקובע דבר אחר.

הודעה לפי סעיף 3 לחוק העזר (צו 3)

בניין שעלול לסכן את המחזיקים, את הציבור או את הנכסים הסמוכים. העירייה דורשת לבצע עבודות מפורטות, באופן ובזמן שנקבעו בהודעה. זה המקרה הנפוץ ברשימה של העירייה.

הודעה לפי סעיף 4 לחוק העזר (צו 4)

סכנה ממשית, שבגללה יש להרוס או לאטום את הבניין. ההודעה מפרטת את הזכות להשיג עליה בתוך 10 ימים, בצירוף חוות דעת של מהנדס רשום.

צו בסכנה מיידית לפי סעיף 7

סגירה מיידית, פינוי, או כל עבודה להסרת הסכנה המיידית. כאן אין לבעלים זכות השגה לפי חוק העזר.

דרישה של ועדת השימור לפי התוספת הרביעית

כשלאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, ועדת השימור רשאית לדרוש מהבעלים, דרך מהנדס הרשות, לבצע עבודות אחזקה בתוך תקופה שתקבע. זה מסלול נפרד מחוק העזר.

מותר להרוס בניין לשימור שהוכרז מסוכן?

אין לזה תשובה כללית. תכנית השימור של תל אביב כוללת איסור הריסה של מבנים לשימור, וחוק העזר מאפשר צו הריסה או אטימה בסכנה ממשית. לא מצאנו מקור רשמי שמכריע ביניהם. לדוגמה, בהודעה לפי סעיף 4 יש 10 ימים להשגה עם חוות דעת של מהנדס. במצב כזה פונים מיד לעורך דין ולמחלקת השימור.

מה שכן ברור מהמסמכים הוא הכיוון. תכנית השימור תא/2650ב בנויה על מניעת פגיעה: איסור הריסה, בקרה על שינויים, והוראות שיקום ואחזקה. גם התוספת הרביעית מעדיפה תיקון: היא מאפשרת לרשות לבצע בעצמה את העבודות החיוניות למניעת הריסה ולחייב את הבעלים בהוצאות, ובמקרה קיצון אף להפקיע את האתר, באישור הוועדה המחוזית.

מה כל מסמך דורש מבעלי בניין לשימור?

שלושה מקורות שחלים על בניין לשימור שהוכרז מסוכן בתל אביב-יפו, לפי הנוסחים הרשמיים (נבדק 1.10.2026)
חוק העזר למבנים מסוכניםתכנית השימור תא/2650בהתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה
מי מוציא את הדרישהראש העירייה, על סמך חוות דעת מהנדסמוסדות התכנון, דרך הוראות התכניתועדת השימור, דרך מהנדס הרשות
מה נדרשעבודות להסרת הסכנהשיפוץ לפי הוראות השימורעבודות אחזקה למניעת הרס
מועדנקבע בהודעהברוב המקרים אין מועד מחייבתקופה שהוועדה קובעת
הריסהאפשרית בסכנה ממשית או מיידיתהתכנית כוללת איסור הריסההרשות יכולה לבצע עבודות למניעת הריסה
אם הבעלים לא מבצעיםהעירייה רשאית לבצע ולגבותבקרה במסגרת ההיתרהרשות רשאית לבצע ולחייב, ובקיצון להפקיע

צריך היתר כדי לתקן בניין לשימור שקיבל הודעה?

בדרך כלל כן. חוק העזר קובע שהודעה לא פוטרת מהיתר שנדרש לפי דין, והעירייה כותבת שעבודות בנייה במסגרת הדרישה מחייבות היתר. בבניין לשימור ההיתר עובר גם דרך הוראות השימור. גידור ושלטי אזהרה, לעומת זאת, נדרשים מיד. לכן מבקשים תיק מידע ומתאמים עם מחלקת השימור כבר בשבוע הראשון.

לפי העירייה, השלבים לבעלי נכס בתכנית השימור מתחילים בבקשה לתיק מידע על הנכס, ממשיכים בתיאום תכנון עם מחלקת השימור, ורק אחר כך מגיעים להיתר. עבודות בחזית, כמו טיח וצבע, דורשות גם היתר לפי חוק העזר לשיפוץ חזיתות. הזמן שהשלבים האלה לוקחים הוא סיבה נוספת להתחיל מוקדם.

איך מתקנים בלי לאבד את הפרט המקורי?

בבניין לשימור, החלקים שהעירייה מונה כליקויים מסוכנים, כמו טיח, מרפסות, מעקות וכרכובים, הם גם החלקים שנושאים את האופי שלו. תיקון מהיר שמחליף מעקה יצוק בפרופיל פלדה פותר את הסכנה ומוחק את הפרט. תיקון שמכבד את הבניין מתחיל בתיעוד: מצלמים ומודדים לפני שנוגעים, מתקנים במקום להחליף כשאפשר, ומתאימים את הטיח לחומר הקיים.

העבודה שלנו היא שיקום ושימור מבנים בתל אביב, ובבניין שקיבל הודעה אנחנו מבצעים את התיקונים כקבלן רשום, לפי הוראות המהנדס מטעם הבניין ובפיקוחו. בבניין לשימור נכנס לתמונה גם אדריכל השימור, אם יש כזה, וההוראות של מחלקת השימור. בהסרת צו התנאי שלנו נשאר זהה: משלמים רק בסוף, ורק אם הצו הוסר.

בבניין רגיל, מי שמחפש קבלן לשיקום מבנה מסוכן תל אביב רוצה בעיקר שיתקנו מהר. בבניין לשימור השאלה הראשונה היא אחרת: מה מותר לגעת בו, ומה צריך לתעד לפני כן.

מי קובע שבניין לשימור כבר לא מסוכן?

העירייה, אחרי שהמהנדס מטעם הבעלים אישר שהליקויים תוקנו. לפי דוח המבקר, היחידה למבנים מסוכנים בודקת שהמהנדס רשום ומבקרת בשטח. אישור של אדריכל שימור לא מחליף את המהנדס. בבניינים בבת ים, לפי אותו דוח, אישורים נדחו כשנמצאו ליקויים שלא תוקנו. לכן מתקנים את כל מה שבהודעה.

מה שבעלים רבים מכנים אישור מבנה לא מסוכן הוא בפועל בדיקה וחוות דעת של מהנדס רשום, אישור שלו שהתיקונים בוצעו, וסגירת התיק בעירייה. מסמך רשמי אחד בשם הזה לא מופיע במקורות של עיריית תל אביב-יפו. בבניין לשימור כדאי לשמור לצד האישור גם את התיעוד של מה שתוקן ואיך, כי הוא ישמש את השיפוץ השימורי שיבוא אחר כך.

יש סיוע לבניין לשימור שקיבל הודעה?

יש שני מסלולים שיכולים להיפגש. העירייה מציעה לבעלי מבנים לשימור הלוואות, מענקים וליווי דרך עזרה ובצרון. בנפרד, לפי תשובת העירייה בדוח המבקר, בעלי מבנים מסוכנים יכולים ליהנות מהסיוע אם הם משפצים את החזית באופן מקיף. הסכומים מופיעים בגרסאות שונות. לכן בודקים את התנאים מול עזרה ובצרון.

סל ההטבות שהעירייה מפרסמת לבעלי נכסים במבנים לשימור כולל ליווי בארגון הדיירים, ליווי אדריכלי עם סקר תיעוד מקדים ותכנית לשימור החזיתות, כתב כמויות של מהנדס, מימון ביניים וסיוע משפטי מול סרבני שיפוץ, הלוואות ללא ריבית ופיקוח הנדסי על הקבלן.

שאלות נפוצות

השלב הראשון שהעירייה מציינת לבעלי נכס הוא בקשה לתיק מידע על הנכס. בתל אביב-יפו יש כ-2,000 מבנים לשימור, וכ-1,000 מהם כלולים בתכנית השימור תא/2650ב, כך שגיל הבניין לבדו לא מלמד על המעמד שלו. אם התשובה לא ידועה כשההודעה מגיעה, מבקשים את תיק המידע במקביל לבדיקת המהנדס.

כן. לפי התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה, כשלאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, ועדת השימור רשאית לדרוש מהבעלים, דרך מהנדס הרשות, לבצע עבודות אחזקה בתוך תקופה שתקבע. זה מסלול נפרד מהודעת מבנה מסוכן, ושניהם יכולים לחול על אותו בניין באותו זמן. במקרה כזה כדאי לתאם תוכנית עבודה אחת שעונה לשתי הדרישות.

לפי התוספת הרביעית, כשנשקפת לאתר סכנה ממשית של הרס והבעלים לא ביצעו את העבודות, הרשות רשאית לבצע בעצמה את העבודות החיוניות ולחייב את הבעלים בהוצאות. אם יש חשש שהאתר ייפגע כך שמטרת השימור תסוכל, היא רשאית אף להפקיע אותו, באישור הוועדה המחוזית ואחרי שמיעת הבעלים. על החלטות כאלה אפשר לערור.

בבניין לשימור, שינוי כזה צריך להתאים להוראות השימור, ובדרך כלל דורש תיאום עם מחלקת השימור. במקרים רבים אפשר לייצב או לחזק את המעקה הקיים כאמצעי זמני, ולתכנן את התיקון הסופי בלי למחוק את הפרט. את זה קובע המהנדס יחד עם אדריכל השימור, לפני שמזמינים מעקה חדש.

את הבטיחות קובע מהנדס רשום מטעם הבניין: הוא בודק את היציבות, קובע מה מתקנים ובאיזה סדר, ומפקח על העבודה. כשיש לבניין אדריכל שימור או תיק תיעוד, הם קובעים איך התיקון נראה ובאילו חומרים. קבלן רשום מבצע לפי שניהם. העירייה, דרך מחלקת השימור, היא זו שמאשרת את התכנון.

המועד נכתב בכל הודעה בנפרד, ולא בחוק העזר. אם המהנדס שבדק את היציבות קבע לוח זמנים מוקדם יותר, חל המוקדם. מעמד השימור לא מאריך את המועד, אבל תהליך ההיתר בבניין לשימור לוקח זמן. לכן כדאי לפנות לעירייה מוקדם אם ברור שהמועד לא יספיק, ולתעד את הפנייה.

בדרישה של ועדת השימור לפי התוספת הרביעית, הוועדה רשאית לדרוש גם מדייר מוגן לבצע עבודות אחזקה, וחלוקת ההוצאות בינו לבין בעל הנכס נקבעת בדרישה עצמה, לפי קביעה של ראש הרשות. בהודעת מבנה מסוכן, דייר מוגן נכלל בהגדרת בעל בניין. על החלוקה במקרה שלכם מתייעצים עם עורך דין.

לפי סעיף 5 לחוק העזר, מי שנפגע מהודעה לפי סעיף 3 או 4 רשאי להשיג בפני מהנדס העירייה בתוך 10 ימים, בצירוף חוות דעת בכתב של מהנדס רשום. מעמד השימור לא משנה את המסלול הזה. אנחנו לא מגישים השגות: זו עבודה של המהנדס מטעמכם, ובמידת הצורך גם של עורך דין.

לרוב העבודה איטית יותר, כי היא כוללת תיעוד, התאמת חומרים ושחזור ביד של פרטים שלא ניתן להציל. המחיר תלוי בהיקף הליקויים, בכמות הפרטים המקוריים ובדרישות של מחלקת השימור. אין לנו מחירון, ואת ההשוואה עושים רק אחרי שרואים את הבניין, את ההודעה ואת חוות הדעת של המהנדס.

מקורות

  1. חוק עזר לתל-אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001 - הנוסח באתר העירייה (נבדק 2026-10-01)
  2. עיריית תל אביב-יפו - מבנים מסוכנים בעיר (נבדק 2026-10-01)
  3. עיריית תל אביב-יפו, מינהל ההנדסה - רשימת מבנים מסוכנים פעילים לפי סעיף 3, 4 (נבדק 2026-10-01)
  4. עיריית תל אביב-יפו - שימור מבנים (נבדק 2026-10-01)
  5. עיריית תל אביב-יפו - טיפים לשימור: השלבים לבעלי נכס בתכנית השימור (נבדק 2026-10-01)
  6. עיריית תל אביב-יפו, מינהל ההנדסה - תוכנית השימור לתל אביב (תא/2650ב) (נבדק 2026-10-01)
  7. חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, התוספת הרביעית - שימור אתרים (נבו) (נבדק 2026-10-01)
  8. מבקר המדינה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2022 - טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים (נבדק 2026-10-01)

יש לכם בניין לשימור שקיבל הודעה?

כתבו את כתובת הבניין ואת מספר הסעיף שבהודעה. אם יש תיק מידע, תיק תיעוד או אדריכל שימור, ציינו את זה.